תוכנית הכנס

מקרא הרצאות:

מסלול מעשי

09:15 - 08:30

התכנסות וסיור בתערוכת טכנולוגיות

09:40 -09:15

ברכות

פרופ' איל יניב יו"ר מחב"א

אוניברסיטת בר אילן
[וידאו]

פרופ' אהרון פלמון, יו"ר מיט"ל

אוניברסיטה העברית
[וידאו]

אלי שמואלי, מנהל מיט"ל

מרכז ידע לטכנולוגיות למידה
[מצגת] [וידאו]

10:30 - 09:40

הרצאת פתיחה 

Prof. Diana Laurillard
University College London

Teachers as Design Scientists

10:45 - 10:30

הפסקת מעבר

12:05 - 10:45

מושבים מקבילים בוקר

מושב א' 1

גישות ומודלים פדגוגיים

רב תכליתי

Study-Walk – מסע קולי בתנועה כדרך ללמידה אחרת [מצגת] [מאמר]

למידת בינג' – כשהטכנולוגיה מאפשרת יותר [מאמר]

Evaluating pedagogical shifts and their impact on students’ learning in the American medical school program at the Technion
[מצגת] [מאמר]

פייסבוק כמערכת ניהול למידה: סקירת היקף [מאמר]

מושב א' 2

היבטים רגשיים וחברתיים בשילוב טכנולוגיה בהוראה

כיתה 8

דפוסי ביטוי רגשי בקרב לומדים בקהילה ברשת חברתית [מצגת] [מאמר]

A Hybrid Training for integrating Social-Emotional Skill-development into Higher Education Curricula
[מצגת] [מאמר]

Teams for Education – כלי מקיף ויעיל ללמידה , כולל אינטגרציה של Office365 עם Moodle

השפעתו של העולם הווירטואלי על כשירות תרבותית: ניתוח פעילויות של סטודנטים ערבים ויהודים במסגרת קורס מקוון בינמכללתי [מצגת] [מאמר]

מושב א' 3

קידום חדשנות ברמה מערכתית

כיתה גדולה

מהפך!!! אני רוצה להיות מורה מקוון מרחוק [מאמר]

 הטמעה רחבת היקף של דרכי הוראה חדשניות באוניברסיטת תל אביב: תכנית TAU BLEND
[מצגת] [מאמר]

מודל מעצבי הלמידה הפקולטיים לקידום מצוינות וחדשנות בהוראה: תוצרי ומסקנות ביניים [מצגת] [מאמר]

מה לאקדמיה ולמידע חופשי ופתוח?

מושב א' 4

מרכזי ההוראה בעידן מהפכת הבינה המלאכותית באקדמיה

אולם מליאה

12:15 - 12:05

הפסקת מעבר

12:15-13:35

מושבים מקבילים צהריים

מושב B1

בינלאומי 1:

כיתה 1

presenting :


Podcast From Student Accessibility to Institution Connectivity

Towards a Love.Dist@nce model for EAP

Inclusion and Accessibility of Online Courses: lessons learned from online learning of marginalized societies

Academic Staff Readiness for Technology Enhanced Learning: Changes in Higher Education

Adapting online learning to cultural diversity

Students’ Learning Support System and the findings so far

Equity, Accessibility to and Democratization of Higher Education via Online Courses.

The LOVE.DIST@NCE Project


מושב ב' 1

בינה מלאכותית

אולם מליאה

תפיסות מורים ביחס לשילוב יישומי בינה מלאכותית (AI) בזירה החינוכית
[מצגת] [מאמר]

משוב מעצב (formative feedback) ואוטומטי לתשובות לשאלות פתוחות בביולוגיה – מהמחקר לפרקטיקה [מצגת]

ארגז כלי AI להוראת STEM [מצגת]

How AI is reshaping Industry and Academia

מושב ב' 2

למידה ממקרים- פרקטיקות הוראה מובילות

רב תכליתי

שינוי פדגוגי בקורס מבוא לפיזיקה קוונטית 3ח' בטכניון: תוצרי ומסקנות ביניים [מצגת] [מאמר]

אף פעם לא מוקדם מדי: קורס "מבוא להוראה אקדמית" עבור סטודנטים וסטודנטיות בפקולטה להנדסה [מצגת] [מאמר]

פרקטיקות להוראה אקדמית משמעותית בשילוב בינה מלאכותית [מצגת]

מודל היברידי להוראת הפרמקולוגיה בכיתה גדולה

מושב ב' 3

שילוב קורסי MOOC בעולם האקדמי

כיתה גדולה

הידאטה? – מה אפשר ללמוד מנתוני הדאטה של קמפוס IL?

מדד איכות לקורסי MOOC [מצגת]

Massive Online Blended Learning – 

איך לשלב למידה משולבת בMOOC ולשמור על הMassive?

The Future of Digital Learning: Practices and Metrics to Drive Success with Online and Hybrid learning

14:45 - 13:35

ארוחת צהריים

14:50 - 14:45

מליאת צהריים

נתי אברהמי

מנכ"ל מחב"א

15:15 - 14:50

הרצאת מליאה 2

ד"ר תומר סיימון
מדען ראשי מיקרוסופט ישראל

בינה מלאכותית מחוללת – עידן חדש של למידה [וידאו]

15:25 -15:15

הפסקת מעבר

16:45- 15:25

מושבים מקבילים ערב

מושב ג' 1

 מושב בינלאומי 2:
Multi-modal hybridity in international interdisciplinary courses

כיתה 1

Developing Entrepreneurship in an International and Interdisciplinary Learning Environment amidst Covid19

Teachers meet Architects: Designing learning environments and spaces in an interdisciplinary and international collaboration

Technology–based teaching, Fashion Design, Sustainability, and Internationalism
[מצגת] [מאמר]

מושב ג' 2

מודלים להוראת STEM

כיתה גדולה

The Use and Impact of Virtual Labs in Higher Education
[מצגת] [מאמר]

Integrating Virtual Programming Labs in Higher Education: Benefits, Challenges, and Best Practices
[מצגת] [מאמר]

שימוש בטכנולוגיות חינוכיות לקידום ועידוד למידה פעילה ורציפה בקורסי מתמטיקה רבי משתתפים [מאמר]

צמצום הפער הדיגיטלי בעזרת מעבדות למידה מרחוק

מושב ג' 3

חווית הלומד.ת בלמידה מרחוק

אולם מליאה

טכנולוגיות למידה – נקודת המבט של הסטודנטים [מצגת]

Students' Willingness to Adopt Personalized Learning Environment (PLE) in Higher Education and the Connection to Openness Personality Trait
[מצגת] [מאמר]

ציפיות סטודנטיות חרדיות מהמרצה בקורס בלמידה מרחוק באמצעות המרחב הקולי בעקבות משבר הקורונה [מצגת] [מאמר]

האצת חווית פיתוח לכל סטודנט בעולם של פיתוח אפליקציות מודרניות

17:00 - 16:45

סיכום
גלילה לראש העמוד

Study-Walk - מסע קולי בתנועה כדרך ללמידה אחרת

סמינר הקיבוצים

רב תכליתי

Study-Walk היא חווית למידה קולית, במסגרתה הלומדים עוברים מסע בתנועה תוך אינטראקציה פרשנית עם סביבתם. החוויה פותחה עבור סטודנטים ומרצים במכללת סמינר הקיבוצים והיא מציעה מודל פדגוגי חדשני המשלב למידה מעוגנת גוף, למידה מבוססת מקום וסטוריטלינג. סטודנטים שהשתתפו ב-Study-Walk ייעודי בנושא לאה גולדברג מעידים על מעורבות לומדים גבוהה, חיבור רגשי עמוק וחוויית למידה אימרסיבית, אותה יאמצו בעבודתם כמורים בהווה או בעתיד

למידת בינג' – כשהטכנולוגיה מאפשרת יותר

האוניברסיטה הפתוחה

רב תכליתי

למידת בינג' כוללת לימוד מרוכז ורציף של כל התכנים של קורס אקדמי שלם בתוך פרק זמן קצר. למידה מסוג זה מאפשרת לצמצם את הצורך בהיזכרות בתוכן שנלמד בפרק הלמידה הקודם ונתפסת על ידי סטודנטים רבים כניצול טוב יותר של הזמן המצטבר המוקדש ללמידה. באמצעות ניתוח נתוני למידה של 571 הסטודנטים שלמדו 3 קורסים אקדמיים בשנים 2016-2022 זוהתה עלייה עקבית בהיקף הסטודנטים אשר בחרו ללמוד בבינג'.

בחינת איכות הלמידה בוצעה על ידי השוואת הציונים בקורס שהשיגו סטודנטים שלמדו בדרכים השונות, כמו גם באמצעות מחקר אורך אשר כלל העברת מבחן חוזר לאחר שנה ויותר מסיום לימוד הקורס. הממצאים מצביעים על כך שלא רק שאיכות הלמידה של לומדי הבינג' אינה פחותה מזו של הלומדים בצורה תהליכית, אלא שהיא אף טובה יותר. לצד זה, סטודנטים שבחרו בלמידת בינג' חשו פחות שביעות רצון מהלמידה. המחקר מצביע על צורך להכיר בסוג למידה זה ולאמץ שיטות הוראה חדשניות, אשר ייתנו מענה גם לסטודנטים הבוחרים בלמידה בינג

Evaluating pedagogical shifts and their impact on students’ learning in the American medical school program at the Technion

Marina Tal

Efrat Akiri

רב תכליתי

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
lecture-based courses and provide a flexible, cost-effective, and safe alternative to traditional labs. VLs offer a practical alternative to traditional labs, enabling students to conduct experiments digitally. Here we explore the different types of VLs, assessment methods, cost-effectiveness, ethical considerations, ways of incorporation, and their impact on student learning. Moreover, we discuss the implementation of VLs, purchased from Sunspire, at the Technion as part of the transformation process of two courses in the faculty of Materials Science and Engineering.

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
Physical laboratory courses in STEM are considered crucial for students' learning processes in STEM fields. However, they present logistic and pedagogical challenges for institutions, instructors, and students. The challenges include restricted lab space, high maintenance costs, and assessment methods, among others. As a solution to these challenges, virtual labs (VLs) have become increasingly popular in STEM education as they can be implemented in both lab and

פייסבוק כמערכת ניהול למידה: סקירת היקף

המכללה האקדמית רמת גן

רב תכליתי

הרשת החברתית פייסבוק הינה הרשת הוותיקה ביותר, ומשמשת ככלי תומך למידה למעלה מעשור. מטרת מחקר זה הינה לבחון באיזו מידה קבוצות למידה בפייסבוק יכולות לשמש כמערכת מחליפה או תומכת למערכות ניהול הלמידה הפורמליות בקורסים אקדמיים, בארבעה תחומים עיקריים: תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית, ניהול והעלאת תוכן, הערכה מעצבת ומסכמת וניהול כיתה ומשתמשים.

סקירת ההיקף מיפתה 23 מאמרים בשפה האנגלית, העוסקים בלמידה בשילוב קבוצות פייסבוק במוסדות אקדמיים ב-13 ארצות שונות, במוסדות אקדמיים, אשר פורסמו בין השנים 2012 עד 2022 התפלגות שנות פרסום המאמרים בין השנים, משקפת אינטנסיביות של פרסומים בתחום בשנים הראשונות, וככל שעובר הזמן ירידה בהיקף הפרסומים. קבוצת פייסבוק מדגימה יכולות גבוהות שבכל מה שקשור לפיצ'רים הנוגעים לתקשורת א-סינכרונית וסינכרונית, גם בפני עצמה וגם בהשוואה למערכות ניהול למידה אחרות דוגמת Moodle.

אולם, בכל מה שקשור לפיצ'רים הנוגעים לניהול והעלאת תוכן, כמו גם ההתייחסות לתחום ההערכה המעצבת והמסכמת, וניהול משתמשים, המענה בקבוצת פייסבוק איננו מספק. יחד עם זאת, בכל מה שקשור לניהול הכיתה, קבוצת פייסבוק מדגימה יתרונות רבים יחסית למערכות ניהול למידה העקרונות הנסקרים במחקר זה, יכולים לסייע בקבלת החלטה על שילוב רשת חברתית בתהליכי הוראה ולמידה במסגרת קורסים אקדמיים.

דפוסי ביטוי רגשי בקרב לומדים בקהילה ברשת חברתית

אוניברסיטת תל אביב

כיתה 8

בשנים האחרונות, גובר השימוש בקהילות למידה ברשתות חברתיות כחלק מתהליך למידה א-פורמלי ופורמלי בארגונים שונים. המחקר המתואר במאמר זה בוצע במטרה להבין אילו מאפייני שיח דיגיטלי ניתן לזהות בהודעות המועלות במסגרת קבוצת לומדים ברשת חברתית פייסבוק, בקהילת למידה 'עושים חי"ל' (חדשנות, יזמות ולמידה); מה הם מאפייני שיח הדיגיטלי המעודדים ביטויי רגשי בקרב חברי הקהילה; ומה מייצר הגברת שיח חיובי. כמו כן, נחקר הקשר בין מאפייני האישיות של הלומדים לבין דרכי הביטוי הרגשי שלהם.

המחקר בוצע לטובת מנהלי קהילות בין אם ברשת חברתית ובין אם בפלטפורמה דיגיטלית אחרת להעלאת מעורבות בקרב חברי הקהילה. המתודולוגיה במחקר בוצעה בשני שלבים: איכותנית וכמותית. ההיבט האיכותני, התייחס לקיטלוג 1177 מסרים ב-3 חודשי פעילות המייצגים ביטוי רגשי. והיבט הכמותי, התייחס לקשר שבין מאפייני אישיות לבין מאפייני ביטוי רגשי. ממצאי המחקר עלה כי בכדי לייצר מעורבות בקהילה יש להשתמש במסרים הכוללים תמונה או וידיאו וטקסט ולא רק טקסט בלבד כמו שנמצא במרבית מהמסרים בקהילה.

A Hybrid Training for integrating Social-Emotional Skill-development into Higher Education Curricula

Kinneret College on the Sea of Galilee

Anabel Lifshiz

Hanna Shahar Kineret

Gordon

כיתה 8

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
Pre-post SSREI assessments, post-training evaluations of the program, and students’ accounts of their reflections on the process they had undergone. Results indicate significant pre-post changes in general EI and in all four SSREI sub-factors, with largest gains noted in emotional self-awareness and emotional self-regulation. Furthermore, participants viewed the training as important, and described impacts on their knowledge, self-awareness and related emotional-social behaviors.

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
In a constantly changing and increasingly challenging world, the development of emotional and social skills is necessary for success in higher education studies and in future careers. The current paper describes the design, implementation and investigation of a novel, hybrid training program, intended to cultivate emotional self-awareness and emotional self-regulation–among students of higher education. The program was integrated into an existing curriculum in one college in Northern Israel. Using a mixed method approach, the study incorporated three tools in order to evaluate the impacts of the program:

Teams for Education – כלי מקיף ויעיל ללמידה , כולל אינטגרציה של Office365 עם Moodle

כיתה 8

בהרצאה הזו נראה יכולות חדשות ב Teams for Education, יכולות תמלול ותרגום בהרצאה כולל חיפוש בתוכן התמלול, יכולות של SEL באמצעות Reflect, יכולות של מאמן הקריאה ועוד...

השפעתו של העולם הווירטואלי על כשירות תרבותית: ניתוח פעילויות של סטודנטים ערבים ויהודים במסגרת קורס מקוון בינמכללתי

אוניברסיטת רייכמן


סמינר הקיבוצים ומכון מופ"ת (TEC)

כיתה 8

הרצאה זו עוסקת בהשפעת הפלטפורמות המקוונות על הכשירות התרבותית של יחידים שמגיעים מרקעים תרבותיים מגוונים. שבעה-עשר משתתפי הקורס, שכלל יהודים דתיים, יהודים חילוניים וערבים מוסלמים, רואיינו במטרה לקבל תובנות באשר לגישות שלהם לסימולציות השונות בקורס שהוצגו באמצעות זום או באמצעות אוואטרים בפלטפורמות של עולמות וירטואליים. נמצא כי הפלטפורמה של העולמות הווירטואליים מקדמת הבנה בין-תרבותית ומשפרת את הכשירות התרבותית כלפי אנשים המגיעים מרקעים תרבותיים שונים. אולם חלק מן המשתתפים דיווחו על אתגרים כגון בעיות טכניות,

ניווט האוואטרים ורוחב פס של האינטרנט, שהפחיתו את המוטיבציה שלהם להשתמש בסימולציות. בניגוד לכך, פלטפורמת הזום נתפסה כפלטפורמה שקל להשתמש בה, אולם חסרה לה האפיפות של העולם הווירטואלי. בסך הכול, לשתי הפלטפורמות יש פוטנציאל לשיפור הכשירות התרבותית בקרב אנשים המגיעים מרקעים תרבותיים שונים, כאשר הפלטפורמה של העולם הווירטואלי מספקת חוויה יותר אפיפה. ממצאים אלה יכולים להועיל לתכנון קורסים ותוכניות עתידיים שמטרתם שיפור הכשירות התרבותית בקרב אנשים שהגיעו מרקע תרבותי שונה.

מהפך!!! אני רוצה להיות מורה מקוון מרחוק

המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט

כיתה גדולה

משבר הקורונה העולמי חשף את המורים והסטודנטים להוראה כנטולי הכשרה ללמד מרחוק מקוון. בזכות מספר מרכיבים ותהליכים ובמיוחד קורס ייעודי במכללה אחת להכשרת מורים, שינו הסטודנטים-להוראה את תפיסת זהותם המקצועית והביעו רצון ללמד בדפוס הוראה זה בעתיד בבית הספר העל יסודי. במחקר נאספו ונותחו 564 פוסטים ומסמכים של חומרי למידה שכתבו 75 סטודנטים-להוראה, כחלק ממטלות קורס "מורה מקוון", במשך שנתיים 2019-2021.

המחקר נערך במתודולוגיה איכותנית וניתוח הנתונים האיכותני נערך בצורה אינדוקטיבית. ממצאי המחקר מצביעים על שבעה שלבים בתהליך המעבר והשינוי שחוו הסטודנטים להוראה. הפיגומים שהאיצו את המעבר לזהות המקצועית החדשה הכילו מגוון גורמים. תהליך ההתנסות בבית-הספר, בקורסים ובקורס ייעודי הוריד את חומות ההתנגדות ותרם לאימוץ זהות מקצועית חדשה. בעתות חירום, בעת התמודדות עם משבר עולמי, דמות הבוגר של הכשרת-המורים קבלה זהות מקצועית חדשה שלא תוכננה מראש ולא היוותה מטרה או יעד מרכזי קודם לכן. תקופת חירום יכולה לשמש תמיכה וזרז משמעותי לשינוי בתהליך הכשרת-המורים

הטמעה רחבת היקף של דרכי הוראה חדשניות באוניברסיטת תל אביב: תכנית TAU BLEND

פרופ ליאת קישון-רבין

אוניברסיטת תל אביב

כיתה גדולה

אתגר משמעותי בהטמעת חדשנות בהוראה באקדמיה הוא יצירת מודל רחב היקף, אך במשאבים מוגבלים. תכנית TAU Blend שפותחה על ידי צוות הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה באוניברסיטת תל אביב, מציגה מודל ייחודי שתוכנן ללוות עשרות מרצים מדי שנה, בעריכת שינויים מקיפים במתכונת הוראתם. התכנית מבוססת על פיתוח עצמי של חומרי לימוד, לצד קבלת מעטפת תמיכה, מסגרת, כלים, ייעוץ וליווי מטעם צוות מקצועי בתחומי הפדגוגיה

והטכנו-פדגוגיה. כ-200 מרצות ומרצים השתתפו ב-6 מחזורים של התכנית שנפרסו על פני שנתיים, ורעננו את אופן ההוראה בלמעלה מ-200 קורסים. 34% מהמשתתפים סיימו את התכנית בהצלחה, 63% נמצאים במהלך תהליך פיתוח והעברת הקורסים, ו-4% פרשו מהתכנית. מובאים ממצאים ראשוניים משאלונים שהועברו ל-30 מרצים שהשתתפו בתכנית, וכן משאלונים שהועברו ל-635 סטודנטים שלקחו חלק בקורסים שעודכנו.

מודל מעצבי הלמידה הפקולטיים לקידום מצוינות וחדשנות בהוראה: תוצרי ומסקנות ביניים

אסנת ברגר ושות'

טכניון

כיתה גדולה

המרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון מטמיע ומעריך מודל חדשני לתמיכה בלמידה והוראה באקדמיה – מודל מעצבי הלמידה הדיסציפלינריים. עם כניסת המודל לשנתו השנייה, אנו מציגים את תוצרי המודל ומסקנות הביניים. מודל זה מבוסס על יוזמת Science Education Initiative (SEI) ומאומץ לראשונה בישראל על ידי הטכניון. ייחודיות התוכנית הינה בהעסקת מומחים דיסציפלינריים בעלי ניסיון בהוראת תחום הדעת, כמעצבי למידה בפקולטות השונות.

תפקידם להוביל תהליכי טרנספורמציה בשיטות הלמידה וההוראה בפקולטות, לתמוך בשילוב פדגוגיות evidence-based בקורסים השונים לעודד שיח ולתמוך בהטמעת שינויים פדגוגיים שמטרתם קידום למידה משמעותית ופעילה. יישום המודל מלווה במדידה, הערכה ומחקר. עד כה, מצאנו כי יש ביקוש רב למודל תמיכה מבוזר זה, וכי מעגלי ההשפעה של השינויים כוללים צוותי הוראה וגם את הסטודנטים עצמם. אנו דנים בממצאי הביניים ומציגים מסקנות ברמת הסטודנטים, צוותי ההוראה, וברמת המוסד.

מה לאקדמיה ולמידע חופשי ופתוח? .text { font-size: 15px; }

עשור להטמעת ויקיפדיה וויקידאטה באוני' ת"א כפלטפורמות לשיפור מיומנויות ואימפקט חברתי   

אוניברסיטת תל אביב

כיתה גדולה

עם התפתחות האינטרנט, נגישות המחשבים בעולם המערבי וצמיחת תנועת התוכן החופשי בעשורים האחרונים, הלכו והתרחבו בעולם המאמצים בתחום החינוך הפתוח (Open Education). גופים בינלאומיים כמו אונסק"ו, גופים מקומיים כמו גופי ממשל, חינוך ואקדמיה, אקדמאים ואנשי חינוך והוראה וכן אנשי תוכן חופשי - כולם משקיעים מאמצים ביצירת משאבי למידה פתוחים לצורכי לימוד (OERs - Open Educational Resources). המושג הוגדר על ידי אונסק"ו ב-2002 כ”חומרי הוראה, למידה או מחקר שהם נחלת הכלל או ששוחררו על פי רישיון זכויות יוצרים המאפשר שימוש, אימוץ והפצה חופשיים של החומר" (UNESCO, 2002), ונראה שמעורבותם של קובעי מדיניות, השקעתם בפיתוח מל"פ והפצתם נותנת את אותותיה בעולם החינוך.

חלק מאימוץ אסטרטגיות החינוך הפתוח וממאמצי יצירת מל"פ בא לידי ביטוי בעשור האחרון במספר הולך וגדל של אנשי אקדמיה, חינוך ומחקר, אשר משלבים את ויקיפדיה ומיזמי האחות שלה בקוריקולום האקדמי והחינוכי ככלי לשיפור אוריינויות (אקדמית, דיגיטלית, ובשנים האחרנות גם אוריינות נתונים -Data Literacy), לשיפור מיומנויות (כגון עבודה שיתופית, חשיבה ביקורתית והתעלמות ביקורתית – Critical Ignoring), וכן כפלטפורמה ליצירת אימפקט חברתי חיובי.

למרות המספרים המעודדים, מחקרים בנושא מציינים שהמודעות לחינוך פתוח ומל"פ עדיין נמוכה יחסית, ושאנשי חינוך מדווחים גם על אתגרים באימוץ נרחב יותר של מל"פ, בייחוד במציאת מל"פ רלוונטיים והערכת איכותם. לא זאת ועוד, התפרצות הקורונה שינתה רבות את הרגלי הלימוד וצריכת התוכן הן של אנשי חינוך והוראה, והן של הלומדים, אשר מצאו את עצמם נסמכים בעיקר על פלטפורמות מקוונות ועל משאבי לימוד מקוונים. לכן, בזירת המחקר האקדמי ישנו רצון לבחון את היעילות הפדגוגית של השימוש באסטרטגיות חינוך פתוח ומל"פ לעומת ספרי לימוד ומשאבי לימוד מסורתיים, וכן לבחון אסטרטגיות מעשיות לשילוב מיזמי ויקימדיה בקוריקולום האקדמי באופן שהולם את מטרות הלמידה השונות וכן מייצר חווית למידה חיובית אצל הלומדים.

בהרצאה נסכם עשור של פעילות אקדמית שהתמקדה בשילוב ויקיפדיה וויקידאטה בקורסים אקדמיים באוניברסיטת תל אביב, בשינוי בתפיסה המערכתית שנדרש לצורך כך, וכן נדון בהזדמנויות והאתגרים שהפלטפורמות הפתוחות הללו מזמנות לסגל ההוראה וללומדים.

פאנל בנושא בינה מלאכותית בהשכלה הגבוהה

אולם מליאה

  • ברוכים הבאים למהפכת ה- AI באקדמיה – פרופ' רבקה ודמני, ראש צוות קידום ההוראה והלמידה במועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) 
  • מי מפחד מהלא נודע? – על הכלים לתמיכה ולפיתוח ההוראה, הלמידה והערכה/ ד"ר איתמר שבתאי
  • "בינה לעולם לומדת" – על הכשרת סגלי ההוראה למציאות המשתנה /ד"ר מיכל בן שאול, מנהלת המחלקה להוראה וללמידה, האוניברסיטה הפתוחה
  • לעשות, להבין, ללמוד – שילוב יישומי AI במשימות למידה של סטודנטים/שבי גוברין, ראש הרשות להוראה חדשנית ומיטבית, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
  • EI בעולם ה-AI – אתגרי המפגש של אתיקה עם הבינה המלאכותית/מר מאיר קומר, המרכז האקדמי לב
  • עידן המהפכה בראייה הוליסטית באקדמיה – תמר שיזף, ראשת המרכז לקידום ההוראה, מובילה שותפה תכנית פריזמה, מכללת אורנים
  • תרומתה של תוכנית הלמידה הדיגיטלית של מל"ג – אתגרים, חסמים והזדמנויות/מר ניזאר ביטאר, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל וראש תחום הוראה דיגיטלית במכללה האקדמית עמק יזרעאל וד"ר גילה יעקב, ראשת המרכז לקידום ההוראה, האקדמית עמק יזרעאל

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
Equity, Accessibility to and Democratization of Higher Education via Online Courses.
The LOVE.DIST@NCE Project  

כיתה 1

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
Dr. Angelo Jesus,P.PORTO, Portugal – Project coordinator;

Dr. Ofer Zellermayer and Dr. Yaniv Gvili,

Ono Academic College
Podcast From Student Accessibility to Institution Connectivity;

Dr. Thomas Prola,
FUNIBER, Spain
Inclusion and Accessibility of Online Courses: lessons learned from online learning of marginalized societies;

Dr. Giga Khositashvili, Ilia state university, Georgia
Academic Staff Readiness for Technology Enhanced Learning: Changes in Higher Education;

Dr. Tamar Shohar Gueta and Dr. Sharon Hardof, Levinsky-Wingate Academic college
Adapting online learning to cultural diversity;

Prof. Tsipi Heart, Eyal Laifer, Ono Academic College
Students’ Learning Support System and the findings so far;
Dr. Gal Manor, Levinsky-Wingate Academic College Towards A Love Distance Model For EAP

Eli Shmueli,
IUCC/MEITAL - Closing

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
LOVE.DIST@NCE - Action targeted of the project are Equity, Accessibility and Democratization of Higher Education Aims and Objectives of the Project Promote inclusive education in Israel and Georgia by widening access to higher education for potential and existing students from vulnerable groups, religious and ethnic minorities, refugees, student-workers, and students living at peripheral/distant/rural areas.
Following 3-Years Activity Of The LOVE.DIST@NCE Project, We Present The Project Outcomes: Online Courses, Share Contents, Models, Practices, And Experiences Of Our Project Partners From Portugal, Spain, Poland, Georgia, And The Israeli Participants Ono Academic College, Academic College Levinsky-Wingate And MEITAL.   

תפיסות מורים ביחס לשילוב יישומי בינה מלאכותית (AI) בזירה החינוכית

אוניברסיטת בן גוריון

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, מכון מופ"ת

אולם מליאה

יישומי בינה מלאכותית (AI) הולכים וצוברים תאוצה גם בזירה החינוכית. חלק מהתלמידים והמורים עושים בהם שימוש וישנו שיח ער לגבי המשמעויות וההשלכות של שילוב כלים אלו. לאור זאת, ישנה חשיבות בבחינת תפיסות של מורים בהקשר זה. ממצאי מחקר זה עוסקים בתפיסות של מורים ביחס לשילוב יישומים של בינה מלאכותית, בניהם רובוטיקה ו ChatGPTבשדה החינוכי. נערכו 20 ראיונות מובנים למחצה עם מורים המלמדים במסגרות שונות ברחבי הארץ.

מניתוח ממצאי המחקר עלו מספר קטגוריות, לפי סדר שכיחותן: העדר מענה להיבט -הרגשי חברתי, התמודדות עם השינוי, חשש להעתקות, תפקיד המורה, מיומנויות התלמידים, הדרכה, סיוע ולווי ומהימנות. המחקר מצביע על הצורך בהערכות של מערכת החינוך הן בחשיבה מחודשת אודות תכנים ומיומנויות ליבה שיש לכלול בתכניות הלימודים ובמקביל בפיתוח מקצועי של מורים בהקשר של התמודדות ושילוב של יישומי בינה מלאכותית בזירה החינוכית

משוב מעצב (formative feedback) ואוטומטי לתשובות לשאלות פתוחות בביולוגיה- מהמחקר לפרקטיקה

מכון ויצמן למדע

יקבע בקרוב

משוב מעצב (formative feedback) ואוטומטי לתשובות לשאלות פתוחות בביולוגיה- מהמחקר לפרקטיקה. יצירת הסברים היא פרקטיקה מרכזית במדע. הרוב המוחלט של הסברים שתלמידים נדרשים להסביר בכיתת המדעים הם הסברים סיבתיים-מנגנוניים הדורשים מהתלמידים לזהות מידע רלוונטי, להתייחס לעולם הבלתי נראה, לזהות את האירועים בשרשרת הסיבתית ולבסס קשר הגיוני בין כל המרכיבים הנ"ל. אולם, ישנם קשיים רבים בקידום היכולת של תלמידים לענות על שאלות פתוחות. ראשית, מחקרים רבים הראו שלתלמידים יש קשיים רבים בהסבר של תופעות מדעיות, הבדיקה של שאלות פתוחות ומתן פידבק לכל תלמיד ותלמיד היא משימה מורכבת הדורשת זמן רב מהמורים. כתוצאה מכך מרבית התלמידים אינם מקבלים כלל פידבק על התשובות שלהם לשאלות פתוחות או שהם מקבלים אותו באיחור רב. לטכנולוגיה יש פוטנציאל גדול בתרומה להוראה באמצעות הערכה מעצבת. ישנן עדויות רבות מאוד המצביעות על כך שהערכה מעצבת המבוססת על כלים ממוחשבים (formative computer-based assessment) יכולה להוביל לשיפור בלמידה.

מעבר לכך, למשוב המתקבל על ידי כלים ממוחשבים יש יתרונות פדגוגיים הכוללים בין היתר משוב מיידי לתלמידים, הופעה מיידית של הערות למורה, מהימנות ושוויון בבדיקה, גיוון בהערכה, עניין של התלמידים בכלים כאלה והעלאת מוטיבציה, והאפשרות להוראה הממוקדת תלמיד. במחקר זה אנו מדגימים בפעם הראשונה כיצד מערכת המבוססת בינה מלאכותית (AI) ועל ניתוח שפה טבעית (Natural Language Processing, NLP) יכולה לסייע בהערכת הסברים מדעיים בביולוגיה בשפה העברית. גישה זו מאפשרת להעריך מרכיבים ספציפיים בהסברי התלמידים באופן אוטומטי, לפי מחוון שפותח ע"י מומחים, וגם לזהות פערים וקשיים שונים בהסבריהם. בהתאם, המערכת יכולה גם לספק משוב המבוסס על תשובת התלמיד, שבאמצעותו התלמיד יכול ללמוד ולשפר את תשובתו בהמשך. הטמעה של מערכת כזאת בשטח מחייבת אמון של המורים במערכת וכן הכשרה מקצועית מתאימה. בהרצאה זו נציג את המחקר שהוביל לפיתוח המערכת הנ"ל, את תוצאות ההטמעה של המערכת בשטח, ונדון באתגרים ובאפשרויות החדשות העולים מהמחקר.

ארגז כלי AI להוראת STEM

מכון ויצמן למדע ומיט"ל

אולם מליאה

מצגת זו תבחן את היישומים החדשניים של בינה מלאכותית (AI) שמשנים את תחום ההוראה של מורים למדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM). נדון כיצד כלי בינה מלאכותית יכולים לסייע למורים ומרצים בהגברת היכולת לייצר תכנים להוראת המדעים, בהתאמה אישית של חוויות למידה ובפיתוח של מנגנונים להמחשה של מושגים מדעיים מורכבים עבור תלמידיהם.

מצגת זו מכוונת למורי מדעים בבתי הספר ומרצים באקדמיה, ותציע סקירה ממוקדת של כלי הבינה המלאכותית העדכניים ביותר הזמינים למורים בתחומי STEM. על ידי בחינת האופן שבו בינה מלאכותית יכולה להגביר את אסטרטגיות ההוראה ולשפר את הבנת התלמידים אודות תהליכים ומושגים בתחום המדעים, בשאיפה להמחיש את עתיד ההוראה בסביבה חינוכית שהולכת ונעשית דיגיטאלית ומקוונות. הצטרפו אלינו כשאנו מנווטים את הפוטנציאל המדהים של AI במהפכה במתודולוגיות ההוראה בחינוך STEM.

How AI is reshaping Industry and Academia

Director Developer Relations

אולם מליאה

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }

This will speak about how AI is reshaping every verticals – healthcare, sciences, physics, chemistry, and of course Computer Science and how we are working with both the industry and academia on how to help with assets, and best practices, and software for researchers and developers. This will speak about how AI is reshaping every verticals – healthcare, sciences, physics, chemistry, and of course Computer Science and how we are working with both the industry and academia on how to help with assets, and best practices, and software for researchers and developers.

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }

שינוי פדגוגי בקורס מבוא לפיזיקה קוונטית / 3ח' בטכניון: תוצרי ומסקנות ביניים

טכניון

רב תכליתי

הפקולטה לפיזיקה בטכניון, בעזרת המרכז לקידום הלמידה וההוראה, מטמיעה שינוי פדגוגי במספר קורסי יסוד. אנו מציגים את תוצרי השינוי בקורס מבוא לפיסיקה קוונטית 3ח', קורס מבוא הנדרש כדרישת קדם עבור קורסים מתקדמים רבים בתחום הקוונטים. בשנתיים האחרונות נעשו בקורס זה שינויים פדגוגים משמעותיים הכוללים למידה מקוונת המשלבת מיומנויות תכנות ולמידה עצמית בעזרת כלים טכנולוגיים, בניית הבנה פיזיקלית ושימוש בפורמליזם מתקדם,

מטלות "רטובות" המכוונות להבנה ויזואלית של החומר בצורה מופשטת ומשוב שוטף מכלל הסטודנטים. יישום השינויים מלווה במדידה, הערכה ומחקר. עד כה, מצאנו כי השינויים הובילו לעלייה משמעותית בציוני הקורס, אפשרו הכנסת שאלות הבנה ברמה גבוהה מבעבר ושיפרו את חוויית הלמידה הסובייקטיבית של הסטודנטים.

אף פעם לא מוקדם מדי: קורס "מבוא להוראה אקדמית" עבור סטודנטים וסטודנטיות בפקולטה להנדסה

אוניברסיטת בן גוריון

רב תכליתי

אף שההוראה היא אחת המשימות המורכבות והחשובות של חברי הסגל בהשכלה הגבוהה, ההכשרה הניתנת להם היא מצומצמת בהיקפה ולא שיטתית. מרבית ההכשרה מתקיימת בסדנאות ייעודיות סביב תחילת המינוי. סדנאות אלו מוגבלות מבחינת היקף הידע שניתן לפתח בהן, ולא פעם המשתתפים בהן מגיעים כדי למלא את החובה בלבד. כדי להתמודד עם מגבלת תהליכי ההכשרה הקיימים פיתחנו קורס ייעודי לקהל של סטודנטים וסטודנטיות מצטיינים במדעי ההנדסה שיכין אותם למשימות ההוראה באמצעות פיתוח של ידע תיאורטי ומעשי על הוראה ותהליכי לימוד.

הקורס כולל שלושה אשכולות למידה: אשכול תיאורטי הכולל תיאוריות הוראה ולמידה, אשכול מעשי הכולל התייחסות לפרקטיקות בבנייה וניהול של שיעורים ותרגולים, ואשכול טכנו-פדגוגי המתייחס לשימוש בטכנולוגיות לקידום הוראה. היתרון המשמעותי של קורס זה הוא במתן קרדיט אקדמי על למידה מעמיקה של עקרונות פדגוגיים, אשר תרם הן לפינוי הזמן הנדרש למטרת הלמידה והן להעלאת המוטיבציה בקרב הסטודנטים והסטודנטיות בקורס.

פרקטיקות להוראה אקדמית משמעותית בשילוב בינה מלאכותית

האקדמית רמת גן ,משרד החינוך

רב תכליתי

'המרצה, האם ניתן להשתמש בבינה המלאכותית להכנת העבודה?' השאלה הזו משבשת ומאתגרת את עולם ההשכלה הגבוהה. חלק מחברי הסגל סבורים כי השימוש בבינה כמוה כהעתקה ואין לאפשר זאת. אחרים סבורים כי לא ניתן לעצור את הקדמה ואחד מתפקידנו הוא להכין את הסטודנטים לעולם העבודה שבו מצופה מהם שליטה בכלי הבינה. כיצד ניתן לוודא למידה משמעותית בעידן הבינה המלאכותית? ההרצאה תציג את הסוגיות, העמדות השונות ותציע המלצות יישומיות למענה.

מודל היברידי להוראת הפרמקולוגיה בכיתה גדולה

ביה"ס לרוקחות, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים

רב תכליתי

פרמקולוגיה הוא תחום העוסק במנגנוני פעולה של תרופות ואופן השימוש בהן, והכשרה נאותה בו היא הכרחית לעוסקים במקצועות הקליניים. למרות המורכבות הגדולה של המקצוע, קורס פרמקולוגיה לתלמידי סיעוד ניתן בשלב מוקדם יחסית בלימודים עקב מבנה ההכשרה וכולל מספר גדול של סטודנטים (למעלה מ-200). על מנת להתגבר על פער זה ולשפר את תפוקות הלמידה, פיתחנו קורס היברידי חדשני. קורס זה משלב מתודולוגיות הוראה מקוונת ביחד עם מפגשים פרונטליים, ונותן דגש לדיון באמצעות שאלות. נושאי הקורס מחולקים ליחידות הוראה, כאשר כל יחידה מכילה הרצאות מקוונות קצרות ולאחריהן דיון פרונטלי בצורה של PBL (Problem-based learning). לאחר כל סרטון של הרצאה קצרה סטודנטים התבקשו לענות באופן מקוון על שאלות וקיבלו משוב אוטומטי. בנוסף, הקורס כולל מפגשים בקבוצות קטנות ודיון בחומר הנלמד דרך ניתוח שאלות בעלות אופי קליני.

תפוקות הלמידה נמדדו באמצעות הערכת שביעות רצון הסטודנטים, ניתוח מידת מעורבות הסטודנטים בקורס במהלך הסמסטר, והערכה סטטיסטית של מידת ההצלחה בבחנים ובבחינה הסופית בקורס אל מול נתונים בשנים קודמות בהן הקורס ניתן פרונטלית בלבד. הערכות אלה מצביעות על מגמת שיפור משמעותית בהישגי הסטודנטים, לצד שמירה על רמה דומה של שביעות רצון. הגישה הפדגוגית המוצגת כאן מאפשרת הטמעה של מודל הכיתה ההפוכה בקבוצה גדולה, ומעודדת פיתוח מיומנויות לפתרון בעיות הקשורות לשימוש בתרופות, כבר בשלבים מוקדמים של לימודים פרה-קליניים. מודל זה צפוי לשפר משמעותית את יעילות ההכשרה בתחום הפרמקולוגיה.

הידאטה? – מה אפשר ללמוד מנתוני הדאטה של קמפוס IL?
הידאטה? - מה אפשר ללמוד מנתוני הדאטה של קמפוס IL?

קמפוסIL

כיתה גדולה

בתקופת הקורונה קיבלה הלמידה הדיגיטלית בעולם כולו תנופה משמעותית שבאה לידי ביטוי גם בישראל. כמיזם הלמידה הלאומי של ישראל, הוביל קמפוסIL פיתוח של קורסים רבים שנתנו מענה להוראה וללמידה מרחוק, הן כצורך השעה, והן מתוך הבנה שעולם הלמידה משתנה לנגד עינינו. הגדילה המשמעותית בתעבורת הלומדים בקמפוסIL ובייחוד בקורסים של המוסדות להשכלה גבוהה, בתקופת הקורונה ולאחריה, מהווה הזדמנות להתבוננות על התנהגות הלומדים באמצעות בחינה של הדאטה, ושאילת שאלות:
  • מהם הרגלי הלמידה של לומדים בקורסים דיגיטליים?
  • האם יש הבדל בין הלמידה בתקופת הקורונה, לבין הלמידה אחריה?
  • האם ישנם הבדלים בין לומדים עצמאיים לבין לומדים במסגרת?
מה ניתן ללמוד מן הנתונים על עיצוב למידה דיגיטלית ב MOOC? השאיפה שלנו היא להתבונן בנתונים ולהפיק תובנות באמצעותן נוכל לקדם למידה עצמאית, לשכלל את הידע בתחום עיצוב הלמידה הדיגיטלית, ולפתח ולנהל קורסים באמצעות קבלת החלטות מבוססת נתונים. במפגש נציג ניתוח נתונים של כ- 1.5 מיליון רשומות של לומדים אשר היו פעילים בין השנים 2020-2022, ונשאל מה עוד אפשר לשאול ולחקור באמצעות הדאטה.

מדד איכות לקורסי MOOC

כיתה גדולה

קמפוסIL היא פלטפורמת הלמידה הציבורית של קורסים להשכלה גבוהה, הכשרה מקצועית והשכלה כללית בישראל, המחויבת להנגיש השכלה איכותית לכולם, בחינם. השאיפה לשמור ולשפר את איכות הקורסים, יחד עם העלות הגבוהה, המשאבים והזמן המושקעים בפיתוח קורס דיגיטלי, מחייבים מדידה של איכות הקורסים. השאלות ששאלנו היו בין היתר: איך יודעים ש MOOC הוא איכותי? אילו פרמטרים נלקחים בחשבון כשבאים לבחון איכות של קורס? האם צריך למדוד את ה"ביצועים" של הקורס או את ה"מפרט" שלו?

הבסיס לדיון בנושא הוא ההבנה שקורס איכותי הוא קורס שעושה את מה שהוא אמור לעשות - משיג את המטרות שלו. אך איכות היא סובייקטיבית, כשפעם אחת היא מוגדרת על ידי ה"לקוחות" – הלומדים, ופעם שניה על ידי ה"יצרן". בפער המובנה בין חווית הלומדים לבין מטרות בעלי הקורס, קמפוסIL מנסה לחקור ולחבר מדדי איכות אובייקטיבים. במפגש נשתף בתהליך בניית מדדי איכות, נציג את ממצאי מחקרים מהעולם בנושא, ונגלה מה יש ל- ChatGPT להגיד על כך.

Massive Online Blended Learning -
איך לשלב למידה משולבת ב- MOOC ולשמור על ה - Massive?

הגב' אלה מלכא

קמפוסIL

כיתה גדולה

ביקורת המושמעת לעיתים קרובות על למידה בקורסים דיגיטליים היא הקושי של לומדים להתמיד ולהצליח בלמידה, ולהשיג את מטרותיהם. הפתרון שלרוב ניתן לקשיים אלו הוא למידה משולבת, אשר נותנת ללומדים, בין היתר, מסגרת למידה, הקשר של זמן ומקום, למידה חברתית ותמיכה מקצועית.

הלמידה המשולבת דורשת משאבים רבים, ולרוב באה על חשבון ה"massive" ב- "Massive Open Online Course". 

משנים של הפעלת קורסים דיגיטליים על פלטפורמת קמפוסIL, וממחקרים רבים בנושא, למדנו כי למעורבות צוות בהפעלת הקורס ישנה השפעה רבה (אם לא הרבה ביותר) על התמדה, מחויבות, מעורבות והצלחת לומדים.

 

במפגש נציג case study מהפעלת קורס "מנהיגות תודעתית" בשנת 2022 במעורבות של צוות הקורס,  אשר כלל שילוב מנגנוני תמיכה שונים במהלך הלמידה;

נבחן את המשאבים הנדרשים להפעלת קורס בתצורה של Massive Blended, ואת אלה עם פוטנציאל ההשפעה הרב ביותר על מעורבות הלומדים; 

נכיר דוגמאות נוספות של מעטפת תמיכה ושילוב שירותים ללומדים במהלך למידה בקורסים: ללמוד איך ללמוד של אוניברסיטת תל אביב, הפסיכומטרי של המדינה, קורסי אקסל למתחילים ומתקדמים ועוד.


The Future of Digital Learning: Practices and Metrics to Drive Success with Online and Hybrid learning

כיתה גדולה

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
The focus on online learning over the past two years sparked innovation and creativity for instructors, staff, and administrations. Instead of looking back, it is now time to define the future of online learning in terms of implementation, practices, and outcomes. Through understanding the metrics and best practices driving student success, we can begin to develop a new future of digital learning. Join a presentation of Class Technologies on what the future of online learning will look like, as we take the lessons we've learned and transform them into the classrooms of tomorrow to support online and hybrid teaching and learning models.

בינה מלאכותית מחוללת

ד"ר תומר סיימון

מדען ראשי מיקרוסופט ישראל

אולם מליאה

בהרצאה זו נסקור את המהפכה הטרנספורמטיבית של טכנולוגית הבינה המלאכותית המחוללת בכל תחומי הלמידה ההוראה והערכה של ההשכלה הגבוהה, כמו כן ניגע בהשפעה של הטכנולוגיה על השיטה המדעית.


Developing Entrepreneurship in an International and Interdisciplinary Learning Environment amidst Covid19

כיתה 1

The project design included two tasks allowing each student to express their feelings and thoughts in diverse creative ways, in multicultural groups and to develop an educational entrepreneurial initiative. Research goals aimed at identifying students' perceptions of entrepreneurial thinking and characterizing the learning environment that supports this. The results strengthen the contribution of the project to developing the participants' early entrepreneurial thinking and attest to the role that the learning environment played in it.
The Covid19-pandemic presented challenges and opportunities for students' learning worldwide and changed the way students study. Transition into online learning was challenging for students across different countries. An international interdisciplinary learning environment was designed to bridge the distance, address students' socio-emotional needs and develop entrepreneurial thinking, a skill needed in times of uncertainty. Twenty-four education students from two countries took part in six online sessions.

Teachers meet Architects: Designing learning environments and spaces in an interdisciplinary and international collaboration

Kibbutzim College of Education, Technology and Arts

Gdańsk University of Technology

כיתה 1

Currently, teachers' involvement in space design is limited, and there is a lack of theoretical and pedagogical knowledge concerning suitable activities for these spaces. Furthermore, architects and architecture students possess limited pedagogical understanding of educational contexts. These gaps in knowledge make fruitful dialogue and outcomes challenging when planning learning spaces. In a master's degree academic course, we initiated a unique collaboration between Israeli and Polish students, focusing on the design of learning environments that meet educational needs. The course employed project-based learning (PBL) to foster prolonged active and inquisitive learning. The Miro platform and hybrid learning approaches were utilized as part of the learning design. In this presentation, we share insights from two perspectives, namely, the architectural and educational, regarding the considerations involved in developing this distinctive course. We also provide an overview of the students' outcomes. Additionally, we present preliminary research findings on how participation in an international and interdisciplinary multi-modal hybrid course has contributed to the students and explore the characteristics of the learning design that supported it.

Designing learning environments and spaces that foster active learning is a prominent topic in both higher education and schools. This shift signifies a move away from content-centered classrooms and frontal teaching towards student-centered learning processes characterized by dynamism (Hod, 2017). Apart from pedagogical-technological and content knowledge, considerations related to space are crucial in learning design (TpeCS; Kali et al., 2019). A well-designed learning environment plays a vital role in facilitating effective learning processes (Salomon, 2000). This encompasses the planning of activities, relating to the physical space design, and the elements that support learning within a specific context. Teacher education regarding active and future learning spaces, as well as learning environment design, is still in its early stages due to the recent establishment of such spaces in schools. Consequently, there is an increasing emphasis on familiarizing teachers with learning spaces through professional development programs (Gil, forthcoming).

Technology-based teaching, Fashion Design, Sustainability, and Internationalism

מכללת שנקר לעיצוב והנדסה

כיתה 1

The integration of technology takes an integral part in the course, both due to the nature of the lessons- online zoom sessions, and the design-practice itself which is conducted via the CLO 3D software and a Miro board. The course is offered to ESITH Morocco, FAD Dubai and Shenkar, Israel in the aim of increasing the awareness of sustainable global fashion inter-culturally and internationally. This will allow to create a balance between the industry, the environment, and different communities and encourage change in the fashion industry, with innovative, technology-based art and design.   

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }

In recent years, there has been a greater need for the integration of technology in higher education. The Covid-19 pandemic lockdowns, along with sustainability factors and advancement in the technological arena have created an inevitable change in the higher education arena. Sustainability wise, as the fashion industry is the second largest source (2nd to the oil industry) of environmental pollution, Shenkar College has launched a digital fashion-design course called ZERO WASTE, an EMI (English as a Medium of Instruction) course which is supported by the US embassy Jerusalem and is conducted in the spirit of the Abraham Accords.

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }

The Use and Impact of Virtual Labs in Higher Education

Technion

כיתה גדולה

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
Lecture-based courses and provide a flexible, cost-effective, and safe alternative to traditional labs. VLs offer a practical alternative to traditional labs, enabling students to conduct experiments digitally. Here we explore the different types of VLs, assessment methods, cost-effectiveness, ethical considerations, ways of incorporation, and their impact on student learning. Moreover, we discuss the implementation of VLs, purchased from Sunspire, at the Technion as part of the transformation process of two courses in the faculty of Materials Science and Engineering.

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
Physical laboratory courses in STEM are considered crucial for students' learning processes in STEM fields. However, they present logistic and pedagogical challenges for institutions, instructors, and students. The challenges include restricted lab space, high maintenance costs, and assessment methods, among others. As a solution to these challenges, virtual labs (VLs) have become increasingly popular in STEM education as they can be implemented in both lab and

Integrating Virtual Programming Labs in Higher Education: Benefits, Challenges, and Best Practices

Jerusalem College of Technology

כיתה גדולה

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
We have implemented the use of VPL over the last 8 years in various courses, such as CS1, Data Bases, Functional and Logical Programming. The author presents data collected from CS1, with over 500 students per cohort, and highlights best practices for designing VPL activities that align with specific learning objectives. The paper concludes that VPL is a promising tool for improving programming instruction in both traditional and online course environments.

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
Virtual Programming Labs (VPL) is a technology that enables students to write and test code in a virtual environment. It can be integrated into online learning environments, such as Moodle, to enhance programming instruction. The paper explores the benefits of using VPL in online learning environments, including improved student engagement, increased learning outcomes, and enhanced feedback for instructors. The challenges instructors may face in implementing VPL are also discussed, as well as future research directions in this area.

שימוש בטכנולוגיות חינוכיות לקידום ועידוד למידה פעילה ורציפה בקורסי מתמטיקה רבי משתתפים

טכניון

כיתה גדולה

למידה פעילה משפרת את ביצועיהם של סטודנטים/ות בתחומי המדעים, ההנדסה והמתמטיקה, עם זאת ישנם אתגרים בהטמעתה בקורסים בקנה מידה גדול. אתגרים אלו כוללים מתן משוב לסטודנטים/ות וניהול של פעילויות למידה סינכרוניות בכיתות גדולות. על מנת לתת מענה לאתגרים אלו, נעשה שימוש בהערכות למידה דיגיטליות מעצבות בקורס מתמטיקה רב משתתפים בטכניון. מחקר זה בוחן את ההשפעה של שילוב הערכות למידה דיגיטליות מעצבות על למידת סטודנטים/ות בקורס זה. בנוסף, אנו בוחנים את ההשפעה של מינון ההערכות על ציוני סטודנטים/ות, והן על הסבירות שיגשו למבחן בסוף הסמסטר. לשם כך, סקרנו את ציון המגן של הסטודנטים/ות, שמסתמך על הערכות למידה דיגיטליות אלו, ואת ביצועיהם בבחינה הסופית. מצאנו כי בסמסטרים בהם נעשה שימוש בהערכות למידה דיגיטליות מעצבות, עבור סטודנטים/ות שהקפידו לעבוד במהלך הסמסטר היתה קורלציה בינונית מובהקת עם ציון הבחינה הסופית,

כך שציון מגן גבוה יותר היה מקושר להצלחה גדולה יותר בסוף הסמסטר. לעומת זאת, בסמסטר בו לא היו כלל הערכות למידה דיגיטליות מעצבות, הקורלציה בין עבודה במהלך הסמסטר (ציון שיעורי בית רגילים) לבין ציון הבחינה בסוף היתה נמוכה יותר. בנוסף, נראה כי ביצועיהם של הסטודנטים היו הטובים ביותר כשהקורס הכיל 2 הערכות מעצבות דיגיטליות ולא יותר מכך. שימוש בהערכות למידה מסורתיות (כמו למשל קורס א 2018-19) אינו מספיק רגיש כדי להבחין בין סטודנטים ברמות ידע שונות וככול שמוסיפים עוד פעילויות הערכה לאורך הסמסטר, מתגלה השונות שביניהם. מחקר נוסף נחוץ כדי לבחון האם טרנדים אלו נמצאים גם בקורסים אחרים מתמטיקה כמו גם בתחומי דעת אחרים.

צמצום הפער הדיגיטלי בעזרת מעבדות למידה מרחוק

רועי שילו

כיתה 1

במהלך השנים, מוסדות אקדמיים מנסים למצוא פתרונות שונים לפערים דיגיטליים בין סטודנטים, ולספק נקודת התחלה שווה ככל האפשר לכולם.ן.
לעיתים, כאשר אנו משלבים טכנולוגיה בתהליכי הוראה באופן לא מותאם, צפוי שנגלה שהפער לא מצטמצם אלא אף הולך וגדל.
אחת הסיבות לפערים הדיגיטליים בין סטודנטים נעוצה בהיעדר משאבים לרכישת חומרה מתאימה, בעיות בהתקנת תוכנות הדורשות כוח מיחשובי רב והיעדר תמיכה נדרשת בבית. בנוסף, ישנם פערים ברמת האוריינות הדיגיטלית וביכולות תפעול ופתרון בעיות.

על מנת לגשר על פערים אלו, חלק מהמוסדות האקדמיים השקיעו רבות בבניית מעבדות וכיתות מחשבים, השקעה הדורשת עלויות תחזוקה גבוהות, ומצד שני מספקת זמינות נמוכה בתקופות עומס ומבחנים. המעבדות מעגנות את הסטודנט.ית למקום פיזי אחד, קונספט המאפיין את הלמידה של פעם.
בהרצאה נדגים את היתרונות של שימוש במעבדות למידה מרחוק: נציג את חווית הלומד.ת, חווית המרצה, וחווית בניית המעבדה עצמה. נחשוב יחד כיצד מעבדות ללמידה מרחוק עשויות לצמצם פערים דיגיטליים ולהנגיש את הלמידה בצורה שווה לכולם.ן.

טכנולוגיות למידה - נקודת המבט של הסטודנטים

התאחדות הסטודנטים הארצית

אולם מליאה

Students' Willingness to Adopt Personalized Learning Environment (PLE) in Higher Education and The Connection to Openness Personality Trait

HIT – Holon Institute of Technology

אולם מליאה

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
In this research, 200 students from a variety of fields of study answered an online questionnaire. The research findings showed that most students see the importance of the use of LMS system and its contribution to their academic success. Students studying in exact sciences/engineering faculties rated the basic PLE features higher than students studying in social sciences and humanities, and females rated advanced PLE features higher than males. A correlation had been found between the openness to experience trait and the willingness to adopt PLE.

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
Learning and Development professionals are trying to develop a learning management system (LMS) that will be suited to the learners, which is known as a personalized learning environment (PLE). PLE enables “learners to organize their learning, provides the freedom to choose content, and allows communication and collaboration with others easily” (Nuraini, Mohd & Shahbodin, 2015). This research assesses how students perceive PLE.

ציפיות סטודנטיות חרדיות מהמרצה בקורס בלמידה מרחוק באמצעות המרחב הקולי בעקבות משבר הקורונה

המכללה האקדמית הרצוג

אולם מליאה

מחקרים מצביעים על כך שתפקיד המרצה הוא המרכיב המשמעותי ביותר המשפיע על למידה מרחוק, א-סינכרונית מוצלחת. במגזר החרדי הלמידה מרחוק בימי הקורנה התבצעה רק באמצעי שמע במרחב הקולי בשל התנגדות ההנהגה הרבנית לשימוש באינטרנט. מחקר זה בא לבדוק את תפיסת תפקיד המרצה בלמידה מרחוק במרחב הקולי בעיני הסטודנטיות החרדיות. המחקר התבצע בגישה הכמותית, 225 סטודנטיות מהמגזר החרדי שלמדו במרחב הקולי השיבו על שאלון בנושא תפיסת תפקיד המרצה בלמידה מרחוק (Lee, 2011).

מניתוח גורמים של השאלות בשאלון נמצא שציפותיהם של הסטודנטיות מהמרצים בשימוש במרחב הקולי הם לפי ארבעה תפקידים: התפקיד הפדגוגי, התפקיד הטכני-ניהולי, התפקיד הרגשי-אוטונומי והתפקיד הניהולי-קשוב. תרומת מחקר זו מאפשרת לסייע לכלל הגופים העוסקים בהכשרה אקדמית בהשכלה גבוהה במגזר החרדי ולא רק במגזר זה, לייעל את הלמידה מרחוק, באופן שיאפשר מתן מענה מותאם ליצירת קשרי מרצה סטודנט משמעותיים חשובים לאוכלוסייה זו ולאוכלוסיות נוספות שהשמע מהווה אמצעי יעיל ללמידה עבורם

האצת חווית פיתוח לכל סטודנט בעולם של פיתוח אפליקציות מודרניות

Sales Director, Tanzu, VMware

אולם מליאה