דוברי הכנס​

ד"ר ​אורי שטרנברג

האוניברסיטה הפתוחה​

על הדובר:

ד"ר אורי שטרנברג בעל תארים בפסיכולוגיה, חינוך וניהול. חבר סגל באוניברסיטה הפתוחה ובמרכז האקדמי לב. חוקר ומרצה בתחומי הפדגוגיה, החדשנות והחשיבה היצירתית. עוסק רבות בתחומי ההוראה והלמידה ודרכים להטמעת חדשנות פדגוגית.
להרצאה

ד”ר ישי מור​

מיט״ל​

על הדובר:

יועץ בכיר לאיכות, חדשנות וטכנולוגיות בלמידה. לשעבר מנהל מייסד המרכז להוראה חדשנית ומיטבית במכללת לוינסקי, מרצה בכיר במכון לטכנולוגיות למידה, האוניברסיטה הפתוחה של בריטניה, ושותף במגוון מיזמי חינוך וטכנולוגיה חינוכית.
להרצאה

ד"ר אגוזה וסרמן

המכללה האקדמית הרצוג

על הדובר:

למדתי תואר ראשון במכללה בית וגן ירושלים. מדעי המחשב. תואר שני חינוך ותואר שלישי הוראת המדעים באוניברסיטה העברית. למעלה מ- 26 שנה אני מלמדת במספר מכללות להכשרת מורים, בנושאי מדעי המחשב. עשר שנים בתפקיד ראשת החוג לתחום מדעי המחשב במכללת ליפשיץ ומכללת הרצוג. בשנים האחרונות אני מלמדת בעיקר בתוכניות לתואר שני ומנחה סטודנטים בתואר שני לעבודות גמר.
להרצאה

חיאק מירב​

אוניברסיטת בן גוריון​

על הדוברת

מירב חיאק דוקטורנטית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון ומרצה במכללה האקדמית אחוה. מחקרה עוסק בשילוב משחק דיגיטלי בהוראה ובלמידה בהנחייתה של פרופ’ דורית טובין. תחום מחקרה זה שופך אור על אחד הנושאים הפחות נחקרים ובהן ההיבטים הארגונים הכרוכים בשילוב המשחק הדיגיטלי בפרט ובשילוב חדשנות טכנולוגיות כלל בזירה החינוכית. היא פירסמה 7 מאמרים בתחום ושני פרקים בספרים. מאמרה האחרון שפורסם בכתב העת technology, Pedagogy and Education (1Q) עוסק בידע המורים ובשלבי התכנון של שילוב המשחק הדיגיטלי בהוראה בקרב מורים. מירב היא מילגאית בקרן אייסף וקרן עזריאלי לחוקרים מצטיינים. היא מרצה במכללה האקדמית אחוה ומלמדת פרחי הוראה שילוב של כלים דיגיטליים בהוראה, בהן: משחקים דיגיטליים, מציאות מדומה ורבודה ובינה מלאכותית. היא בעלת תואר שני בהצטיינות יתרה בטכנולוגיות למידה מהאוניברסיטה הפתוחה.
להרצאה

ד”ר ליאת אייל

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, מכון מופ”ת​

על הדוברת

חוקרת ומרצה בכירה במרכז האקדמי לוינסקי וינגייט, מומחית בתחום חדשנות פדגוגית ולמידה דיגיטלית. ראש התמחות הובלת חדשנות ולמידה דיגיטלית באקדמיה במכון מופ”ת.
להרצאה

ד”ר סמדר בר-טל​

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

על הדובר:

ד”ר סמדר בר-טל חוקרת ומרצה בכירה, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט בישראל. בעבר כהנה כראשת התוכנית לבית הספר העל יסודי, הובילה את תחום ההוראה והלמידה המקוונת, במרכז להוראה חדשנית ומיטבית במכללת לוינסקי לחינוך וראשת המדור לסביבות הוראה ולמידה מקוונות במכון מופ”ת. מחקריה מתמקדים בשילוב טכנולוגיות בהוראה ובלמידה, פעילות אנשי חינוך וסטודנטים ברשתות חברתיות. מלמדת קורסים בנושאי פדגוגיה דיגיטלית
להרצאה

דר` שירי ליבר-מילוא

אוניברסיטת רייכמן

על הדובר:

עמיתת מחקר, המעבדה לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP) באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי) שירי מחזיקה בתואר דוקטורט מבית הספר לתרבות והשפה היפנית, אוניברסיטת אוסאקה וחוקרת לשעבר במעבדה לפסיכולוגיה קוגניטיבית, אוניברסיטת אוסאקה. תחומי המחקר שלה משלבים בין פסיכולוגיה ותרבות עם התמקדות בתרבות היפנית העכשווית ובפסיכולוגיה של החמוד.
להרצאה

ד"ר עימאד עיד

Technion

על הדובר:

Dr. Eid, supervised by Prof. Ashraf Brik, obtained a Chemistry Ph.D. from the Technion. He received teaching awards, an Israel Council of Higher Education fellowship, and published in respected journals like JACS. He currently serves as a lecturer at Oranim Academic College and a Science Education Specialist at the Technion.   
להרצאה

שרי חזי

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת

מנהלת טכנולוגיות בחינוך עיריית רמת גן ומרצה לטכנולוגיות למידה הקריה האקדמית אונו, האקדמית רמת גן
להרצאה

נטלי יעקב

HIT - Holon Institute of Technology

על הדוברת

As an experienced Learning and Development Manager and Learning Technology Architect, I have collaborated with prestigious companies, implementing learning technologies and AI tools. As a personalized learning enthusiast, my HIT Master's degree focused on researching an effective PLE model through LMS development.   
להרצאה

עדי הלל

סמינר הקיבוצים

על הדוברת

יזמת, מעצבת למידה, מנחה ומלווה תהליכי חדשנות בחינוך. מפתחת חוויות וסביבות למידה במרכז לחדשנות בסמינר הקיבוצים. עבדה ביחידת חדשנות בהוראה באונ' רייכמן, בפיתוח הדרכה במטח ובתכניות יזמות במיינדסט. בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באונ' תל-אביב. ספר ביכוריה, "תודה על ליל אמש", פורסם השנה, והיא כותבת בכל רגע פנוי.
להרצאה

ד"ר איל רבין

האוניברסיטה הפתוחה, המכון הטכנולוגי חולון

על הדובר

ד"ר איל רבין הוא עמית מחקר במכון לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה. בעל דוקטורט מהאוניברסיטה הפתוחה בהולנד, בה עסק באנליטיקות למידה של לומדים בקורסי מוק ובהבנת חווית ההצלחה בקורסים אלה. איל מלמד קורסים בטכנולוגיות למידה, ניתוח רשתות חברתיות, אנליטיקות למידה, סטטיסטיקה ומתודולוגיה ועוסק במחקר בתחומים אלה.
להרצאה

ד"ר ענת כהן

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת

חברת סגל בכיר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ראשת המעבדה לחקר שילוב טכנולוגיות בלמידה וראש המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי. תחומי מחקרה כוללים הוראה אקדמית ברשת, יישומים פדגוגיים חדשניים משולבי תקשוב, חומרי למידה פתוחים (OER), למידה ניידת, כריית נתונים וניתוח למידה.
להרצאה

חן גבע

מכון טכנולוגי חולון HIT

על הדוברת

As a training and development manager , I create and lead customized onboarding courses, and develop tailored training products. I aim to implement the knowledge and expertise gained from my Master's studies to introduce new and creative approaches of learning in my organization. During my training sessions, I prioritize enhancing participant engagement and commitment to ensure their success at work.   
להרצאה

ד"ר עדי וולף

טכניון

על הדוברת

מרצה ומתרגלת בפקולטה למתמטיקה בטכניון ומעצבת למידה מטעם המרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון
להרצאה

ד"ר אילנה רם

טכניון - מכון טכנולוגי לישראל

על הדוברת

אילנה היא עמיתת מחקר בפקולטה לחינוך למדעים וטכנולוגיה בטכניון. היא עובדת בצמוד עם המרכז לקידום הלמידה וההוראה לצורך מדידה, הערכה ומחקר מלווה לתהליכי מוסדיים ורוחביים בהובלת המרכז.
להרצאה

ד"ר אולגה צ'ונטונוב

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

על הדוברת

ד׳׳ר אולגה צ׳ונטונוב, ראשת המרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון. בעלת תואר ראשון בהנדסת ידע, תואר שני בהנדסת אנוש ומדעי ההתנהגות מהטכניון, ודוקטורט בקוגניציה ולקויות למידה מאוניברסיטת חיפה. עוסקת בשנים האחרונות ביישום תפישות הוראה חדשניות תוך שילוב כלים טכנולוגיים על מנת לקדם למידה משמעותית, רציפה, וממוקדת לומד באקדמיה.
להרצאה

יעל דמארי-מרקוביץ'

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת

יועצת להוראה אקדמית בדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה באוניברסיטת תל-אביב. מפתחת תכניות להכשרת מרצים, מנחה סדנאות, מאמנת לקראת פרזנטציות ומייעצת למרצות ולמרצים בפיתוח מיומנויות הוראה ובתכנון הקורסים. בהכשרתי אני יועצת ארגונית בעלת MBA, המתמחה בתהליכי למידה עם ניסיון עשיר בהוראה ובהכשרת מורים ומרצים בארגונים במגזר הפרטי והציבורי, במערכת החינוך ובאקדמיה.
להרצאה

ד"ר מוריה אריאלי

מכון ויצמן למדע

על הדוברת

ד"ר מוריה אריאלי היא מתמחה בכירה במחלקה להוראת מדעים במכון ויצמן למדע. בעלת ניסיון של 12 שנים כמורה לביולוגיה בתיכון, והיתה ראש המרכז הארצי למורי הביולוגיה. כיום עוסקת בהתפתחות מקצועית של מורים, ובמחקר בהוראת המדעים. מחקריה בשנים האחרונות מתמקדים בשילוב של בינה מלאכותית בהוראה ולמידה, ביתרונות ובאתגרים בשילוב כלים אלה.
להרצאה

ד"ר עינת גיל

סמינר הקיבוצים

על הדוברת

מרצה, חוקרת ומנהלת המרכז לחדשנות ועיצוב למידה במכללת סמינר הקיבוצים. לשעבר ראש היחידה לחדשנות ושותפה בהקמת המרכז להוראה חדשנית ומיטבית במכללת לוינסקי לחינוך. מחקריה התורמים לתיאוריה ולפרקטיקה מלווים יצירת סביבות למידה חדשניות כמו גם הובלת חדשנות בארגונים.
להרצאה

פרופ' דוד חן

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר

בית ספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב
להרצאה

מאיר קומר

המרכז האקדמי לב

על הדוברת

Meir Komar, has been actively engaged in Computer Science Education for over 40 years. He is a senior lecturer at Lev Academic Center and was founder and head of the Academic Quality Unit. Meir is deeply involved in improving the level of instruction in Higher Education and gives workshops and seminars in addition to individual mentoring of academic staff.   
להרצאה

ד"ר ענבל צרפתי-ברעד

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

על הדוברת

בעלת דוקטורט בהנדסת ביוטכנולוגיה, יועצת פדגוגית של היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה
להרצאה

ד"ר רותי ברדנשטיין

מכללת שנקר לעיצוב והנדסה

על הדוברת

ד"ר רותי ברדנשטיין, ראש היחידה ללימודי אנגלית וקורסי EMI (קורסי תוכן הניתנים באנגלית).
להרצאה

ד"ר מור דשן

המכללה האקדמית רמת גן, אוניברסיטת בר אילן

על הדוברת

ד"ר מור דשן הינה בעלת תואר ראשון (B.A.) בקרימינולוגיה ומדעי המחשב מאוניברסיטת בר אילן, תואר שני (B.ED) בחינוך מאוניברסיטת ליברפול באנגליה ותואר שלישי (Ph.D) במדעי מידע מאוניברסיטת בר אילן. בוגרת מנדל בית הספר למנהיגות חינוכית. בנוסף, מרצה במכללה האקדמית ברמת גן במסלול לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטליות. בעבר, משנה למנכ"ל וממונה על הפדגוגיה ברשת דרכא.
להרצאה

אורטל אנגלברג

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת

סגנית מקצועית לדקאנית לחדשנות בהוראה ובלמידה באוניברסיטת תל אביב. מנהלת צוות האחראי על פיתוח מקצועי בתחומי ההוראה לסגל האקדמי, מובילה תכניות ויוזמות לקידום פדגוגיה חדשנית והוראה אפקטיבית, ומנחה סדנאות ומפגשים בנוגע להיבטים שונים של הוראה באקדמיה. בעברי מנהלת צוותי פיתוח הדרכה ועיצוב למידה דיגיטלית. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובמדע המדינה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני בטכנולוגיה ולמידה מאוניברסיטת תל אביב.
להרצאה

הודיה זאדה

קמפוסIL

על הדוברת

מנהלת תחום דאטה בקמפוס IL, בעלת תואר ראשון בהנדסת תוכנה, התמחות ב-Business intelligence analyst. בעלת נסיון וידע בתחום דאטה אנליסט בעולמות הלמידה וניהול פרוייקטים.
להרצאה

אלה מלכא

קמפוס IL

על הדוברת

מנהלת תחום פדגוגיה ולמידה בקמפוסIL, בעלת תואר ראשון בחינוך בלתי פורמאלי, ותואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני. מומחית בעיצוב תהליכי למידה וטכנולוגיות למידה. בעלת ניסיון בניהול למידה ופיתוח ארגוני במגזר השלישי, הפרטי והציבורי.
להרצאה

חגית ירום

קמפוסIL

על הדוברת

ראש צוות פדגוגיה ומחקר בקמפוסIL. בעלת תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים אוני' רייכמן, תואר שני בטכנולוגיות בחינוך מטעם סמינר הקיבוצים, מתמחה בהוראה וייעוץ בתחום הפדגוגיה הדיגיטלית במשרד החינוך ובאקדמיה
להרצאה

גל אלון

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר

מהנדס תעשייה וניהול, בעל תואר שני בחינוך עם התמחות בטכנולוגיה ולמידה ומנהל פרויקטים טכנולוגים בדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה באוניברסיטת תל אביב. גל מביא את ניסיונו הקודם כמנהל פרויקטים בתעשיית ההיי-טק אל אוניברסיטת תל-אביב, שם הוא מטמיע טכנולוגיות למידה בהתאמה אישית לקורסים ומוביל יוזמות חוצות קמפוס, כמו שילוב מציאות מדומה (VR) ו-ChatGPT בהוראה ובלמידה.
להרצאה

עמית קם

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

על הדובר

מתרגל בפקולטה לפיזיקה בטכניון בתחום הפיזיקה הקוונטית, כיום עוסק במחקר בתחום הפיזיקה הקוונטית על בסיס פוטוני.
להרצאה

עדי חיים

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

על הדוברת

מתרגלת בפקולטה לפיזיקה בטכניון בתחום הפיזיקה הקוונטית, כיום עוסקת במחקר בתחום פיזיקה של פלזמה ומערכות של פולסים קצרים.
להרצאה

נדב קבלרציק

מכון ויצמן

על הדובר

מנהל צוות פיתוח טכנולוגי של מערכת למידה/הוראה Moodle במחלקה להוראה המדעים
להרצאה

שני אבנשטיין סיגלוב

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר

שני אבנשטיין סיגלוב היא אשת חינוך, מרצה וחוקרת באוניברסיטת ת"א, פעילת תוכן חופשי ויזמת חברתית ישראלית, העוסקת במפגש בין חינוך, טכנולוגיה, חדשנות ומידע חופשי ופתוח. הדוקטורט שלה עסק ברשתות סמנטיות כפלטפורמות לימודיות, תוך התמקדות בוויקידאטה כמקרה בוחן. היא מפתחת קורסים אקדמיים העוסקים בשילוב ויקיפדיה וויקידאטה בקוריקולום האקדמי, ופועלת לטובת חינוך פתוח, צמצום הפער המגדרי ופערי ידע באקדמיה ומרחב הדיגיטלי. מכהנת כעורכת ראשית בפרויקט בן-יהודה ויו"ר העמותה התומכת בו, וכן כסגנית יו"ר חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה העולמית, המפעילה את ויקיפדיה ומיזמי האחות שלה ברחבי העולם.
להרצאה

ד"ר חגית מישר טל

מכון טכנולוגי חולון HIT

על הדובר

מרצה בכירה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון HIT, לשעבר ראש התכנית לתואר ראשון בטכנולוגיות למידה במכון. חוקרת את הקשר בין הטכנולוגיה למשתמשיה בהקשרים של חינוך וחברה.
להרצאה

פרופ' אלונה פורקוש ברוך

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

על הדובר

מרצה בכירה וחוקרת במכרז האקדמי לוינסקי-וינגייט, וראש המשרד לבינלאומיות, וחוקרת במרכז לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. עוסקת בתחומי הטכנולוגיה בחינוך, בחינוך המיוחד ובהכשרת מורים מעל 3 עשורים, ומתמקדת במפגש בין הטכנולוגיה ובין הפדגוגיה, אשר מחייב אוריינויות חדשות בחברת הידע וממנף את ההוראה והלמידה פנים-אל-פנים ובמדיה המקוונת.
להרצאה

פרופ' ניצה דוידוביץ

אוניברסיטת אריאל

על הדובר

Head of education department, Ariel university Head of quality assessment and academic instruction, Ariel university Head of the Israeli Forum of Centers for the Promotion of Teaching in Israel

ד"ר אורית ציכנר

סמינר הקיבוצים

על הדובר

חוקרת סוגיות תרבותיות חברתיות ואתיות במרחב הדיגיטלי. הובילה פיתוח תכנית לימודים בתיכון ב"מידענות סייבר" במשרד החינוך הטמיעה בתכנית הלימודים בתיכון עיסוק בסוגיות אתיות במרחבי טכנולוגיות מתקדמות . עוסקת בשיפור איכות ההוראה בסביבות לימוד עתירות מידע וטכנולוגיה בהכשרת מורים ובשילוב בין הטכנולוגיה לפדגוגיה. מחקריה מתמקדים בין היתר במקומן ותפקידן של מערכות טכנולוגיות מגוונות בהוראה וב"התערבויות משוב" בסביבת למידה רגילה ובסביבת לימוד מרחוק.

שי גרשון

הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל

על הדובר

חברת נשיאות ויו"ר מרכז מצוינות טכנולוגיות חדשניות בלמידה של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל. מומחית בהובלת תהליכי שינוי וחדשנות אסטרטגים בשילוב פתרונות טכנולוגיים מתקדמים להשפעה רחבה במערכות חינוך, אקדמיה, תעשיה וארגוניים בטחוניים. מרצה, מאמנת ומלווה צוותים וארגונים בארץ ובעולם בתהליכי חדשנות ,שינוי , למידה דיגיטלית וקהילות משמעות

ד"ר עמיר גפן

האקדמית רמת גן, משרד החינוך

על הדובר

ד"ר עמיר גפן הוא חבר בסגל התכנית לתואר שני בטכנולוגיות למידה באקדמית רמת גן, ומנהל מעבדה לבינה מלאכותית באגף המחקר והפיתוח של משרד החינוך.
להרצאה

ד"ר עדי קידרון

מכון ויצמן למדע

על הדובר

ראש היחידה לשירותי מחקר בחינוך (EduCore) במחלקה להוראת המדעים, מכון וייצמן. לפני כן, עבד בקרן טראמפ, ובקבוצת המחקר של פרופ' מרשה לין באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, כפוסט דוקטורנט. מחקר הדוקטורט שלו התמקד בלמידה בינתחומית, בהנחיית פרופ' יעל קלי, אוניברסיטת חיפה. לעדי ניסיון של מעל 25 שנים בעיצוב סביבות למידה מוגברות-טכנולוגיה בחברות EdTech שונות. בעל תואר בביולוגיה (B.Sc), בפסיכולוגיה (B.A), ובטכנולוגיות חינוכיות (M.A), כולם מאוניברסיטת תל אביב.
להרצאה

ד"ר הדר אריהן זכאי

האוניברסיטה העברית

על הדוברת

מרצה וחוקרת בתחום הוראת הפרמקולוגיה, המהווה חלק בלתי נפרד ממהלך ההכשרה האקדמית למקצועות קליניים. יעדים קצרי טווח כוללים מודרניזציה של ההוראה, שיפור מדדי ההצלחה, שיפור חווית הלומד, אינטגרציה של שיטות הוראה חדשניות, ופיתוח מתודות הוראה חדשות. יעדים ארוכי טווח כוללים אנליזה ממושכת של תפוקות הלמידה, לצורך הערכת מידת ההטמעה של הכישורים שנרכשו בשנים הפרה-קליניות ליישומם בקליניקה והגדרת יעדים הכרחיים לשיפור במהלך ההכשרה.
להרצאה

אייל מלח

מיקרוסופט

על הדובר

מנהל לקוחות השכלה גבוהה במיקרוסופט
להרצאה

תום נדיל

התאחדות הסטודנטים הארצית

על הדובר

עו"ד תום נדיל, מנהל מחלקת אקדמיה ותעסוקה בהתאחדות הסטודנטים הארצית וחבר במל"ג ה-14. תואר ראשון במשפטים וממשל ותואר שני במדיניות ציבורית מהאונ' העברית
להרצאה

ד"ר גבעון שרה

מכללה אקדמית לחינוך "הרצוג"

על הדוברת

ד"ר שרה גבעון מרצה בחירה וראשת התואר השני לחינוך מיוחד במכללת הרצוג, מרכזת תכנית להכשרת מאבחנים דידקטיים ומורות להוראה מותאמת, ראשת התוכנית לחינוך מיוחד בשלוחה החרדית בנוות ישראל, משמשת בשדה המחקר וההוראה כ-45 שנה. מקשרת בין אקדמיה ושדה חוקרת, מאבחנת ומטפלת בצעירים מתבגרים ומבוגרים עם הפרעת למידה וקשב. חברה בוועדות מחוזיות להתאמות וועדות ערר במשרד החינוך. חוקרת את השתלבות החרדים בתעסוקה ובאקדמיה.
להרצאה

פרופ' מירי שינפלד

סמינר הקיבוצים ומכון מופ"ת

על הדוברת

פרופ' מירי שינפלד היא ראש תכנית התיזה בטכנולוגיה בחינוך בסמינר הקיבוצים וראש מרכז TEC (טכנולוגיה, חינוך ורב-תרבותיות) במכון מופ"ת. היא זכתה בפרס משרד החינוך בשיתוף, על יוזמה פדגוגית שעשתה שינוי בהכשרת המורים ב2013 ובפרס האחדות ב2018. היא חוקרת וכותבת בנושאים הקשורים לשילוב טכנולוגיה בחינוך, כשירות תרבותית, פדגוגיה, חדשנות, שיתופיות, הוראה מקוונת ועולמות וירטואלים.
להרצאה

Prof. Justyna Siemionow

University of Gdansk

About The speaker

Justyna Siemionow is an assistant professor in the Social Sciences Department at the University of Gdansk in Poland and a Fellow at Turku University of Applied Sciences in Finland, the Director of the Institute of Pedagogy. Her research interests lie in the broad areas of residential child care, families, education and the process of supporting pedagogical staff.   
להרצאה

Prof. Dorota Wojtowicz-Jankowska

Gdańsk University of Technology

About the speaker

Dorota Wojtowicz-Jankowska is a Professor at the Faculty of Architecture of the Gdańsk University of Technology at the Department of Environmental Design. In her research work, she is concerned about the architectural problems related to exposition spaces and also the development of didactic activities combining architecture with other disciplines.
להרצאה

ד"ר ניבה דולב

המכללה האקדמית כנרת

about the speaker

Niva Dolev is a senior lecturer at the Education and Community department at Kinneret College on the Sea of Galilee, Israel. Her main research field is Emotional Intelligence, Social-Emotional Competence and Positive Psychology in organizations and in particular in education. Dr. Dolev is the Dean of Students, a founding member of the center of Applied Ethics and a member of the European network for social emotional competence (ENSEC). She is involved in interventions to prepare organizations and education systems for the 21st century and has led a number of social-emotional development educational initiatives for the ministry of education. as well as SEL school interventions and educators’ trainings.
להרצאה

ד"ר ענת אבן זהב

אקדמיית אלקאסמי, סמינר קבוצים

about the speaker

Dr. Even-Zahav earned her Ph.D. in science education from Technion (2016). Her thesis presented in the SpringerBrief: “Risk-Management of Education Systems - The Case of STEM Education in Israel”; Currently, she is deeply involved in STEM education initiatives and serves as a lecturer at AL-Qasemi Academic College and Kibbutzim College.
להרצאה

Kobi Shamama

VMware

על הדובר

להרצאה

לירון פריינד-סעדון

Nvidia

about the speaker

Liron Freind Saadon is the head of Developer Relations for Israel and CEE Region, and leads technical collaborations with Israel’s AI eco system including researchers, startups and large companies.
להרצאה

Massimo Gentili

המכללה האקדמית כנרת

about the speaker

Massimo Gentili is the General Manager of Europe, Middle East and Africa at Class Technologies, a world leader in SaaS-based, virtual classroom solutions. He is a professional who has enjoyed a career that combines extensive business and management experience, passionate about the benefits that computer software technologies can bring for socio-economic development.
להרצאה
גלילה לראש העמוד

למידת בינג' – כשהטכנולוגיה מאפשרת יותר

האוניברסיטה הפתוחה

רב תכליתי

למידת בינג' כוללת לימוד מרוכז ורציף של כל התכנים של קורס אקדמי שלם בתוך פרק זמן קצר. למידה מסוג זה מאפשרת לצמצם את הצורך בהיזכרות בתוכן שנלמד בפרק הלמידה הקודם ונתפסת על ידי סטודנטים רבים כניצול טוב יותר של הזמן המצטבר המוקדש ללמידה. באמצעות ניתוח נתוני למידה של 571 הסטודנטים שלמדו 3 קורסים אקדמיים בשנים 2016-2022 זוהתה עלייה עקבית בהיקף הסטודנטים אשר בחרו ללמוד בבינג'.

בחינת איכות הלמידה בוצעה על ידי השוואת הציונים בקורס שהשיגו סטודנטים שלמדו בדרכים השונות, כמו גם באמצעות מחקר אורך אשר כלל העברת מבחן חוזר לאחר שנה ויותר מסיום לימוד הקורס. הממצאים מצביעים על כך שלא רק שאיכות הלמידה של לומדי הבינג' אינה פחותה מזו של הלומדים בצורה תהליכית, אלא שהיא אף טובה יותר. לצד זה, סטודנטים שבחרו בלמידת בינג' חשו פחות שביעות רצון מהלמידה. המחקר מצביע על צורך להכיר בסוג למידה זה ולאמץ שיטות הוראה חדשניות, אשר ייתנו מענה גם לסטודנטים הבוחרים בלמידה בינג

ציפיות סטודנטיות חרדיות מהמרצה בקורס בלמידה מרחוק באמצעות המרחב הקולי בעקבות משבר הקורונה

המכללה האקדמית הרצוג

אולם מליאה

מחקרים מצביעים על כך שתפקיד המרצה הוא המרכיב המשמעותי ביותר המשפיע על למידה מרחוק, א-סינכרונית מוצלחת. במגזר החרדי הלמידה מרחוק בימי הקורנה התבצעה רק באמצעי שמע במרחב הקולי בשל התנגדות ההנהגה הרבנית לשימוש באינטרנט. מחקר זה בא לבדוק את תפיסת תפקיד המרצה בלמידה מרחוק במרחב הקולי בעיני הסטודנטיות החרדיות. המחקר התבצע בגישה הכמותית, 225 סטודנטיות מהמגזר החרדי שלמדו במרחב הקולי השיבו על שאלון בנושא תפיסת תפקיד המרצה בלמידה מרחוק (Lee, 2011).

מניתוח גורמים של השאלות בשאלון נמצא שציפותיהם של הסטודנטיות מהמרצים בשימוש במרחב הקולי הם לפי ארבעה תפקידים: התפקיד הפדגוגי, התפקיד הטכני-ניהולי, התפקיד הרגשי-אוטונומי והתפקיד הניהולי-קשוב. תרומת מחקר זו מאפשרת לסייע לכלל הגופים העוסקים בהכשרה אקדמית בהשכלה גבוהה במגזר החרדי ולא רק במגזר זה, לייעל את הלמידה מרחוק, באופן שיאפשר מתן מענה מותאם ליצירת קשרי מרצה סטודנט משמעותיים חשובים לאוכלוסייה זו ולאוכלוסיות נוספות שהשמע מהווה אמצעי יעיל ללמידה עבורם

תפיסות מורים ביחס לשילוב יישומי בינה מלאכותית (AI) בזירה החינוכית

אוניברסיטת בן גוריון

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, מכון מופ"ת

אולם מליאה

יישומי בינה מלאכותית (AI) הולכים וצוברים תאוצה גם בזירה החינוכית. חלק מהתלמידים והמורים עושים בהם שימוש וישנו שיח ער לגבי המשמעויות וההשלכות של שילוב כלים אלו. לאור זאת, ישנה חשיבות בבחינת תפיסות של מורים בהקשר זה. ממצאי מחקר זה עוסקים בתפיסות של מורים ביחס לשילוב יישומים של בינה מלאכותית, בניהם רובוטיקה ו ChatGPTבשדה החינוכי. נערכו 20 ראיונות מובנים למחצה עם מורים המלמדים במסגרות שונות ברחבי הארץ.

מניתוח ממצאי המחקר עלו מספר קטגוריות, לפי סדר שכיחותן: העדר מענה להיבט -הרגשי חברתי, התמודדות עם השינוי, חשש להעתקות, תפקיד המורה, מיומנויות התלמידים, הדרכה, סיוע ולווי ומהימנות. המחקר מצביע על הצורך בהערכות של מערכת החינוך הן בחשיבה מחודשת אודות תכנים ומיומנויות ליבה שיש לכלול בתכניות הלימודים ובמקביל בפיתוח מקצועי של מורים בהקשר של התמודדות ושילוב של יישומי בינה מלאכותית בזירה החינוכית

מהפך!!! אני רוצה להיות מורה מקוון מרחוק

המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט

כיתה גדולה

משבר הקורונה העולמי חשף את המורים והסטודנטים להוראה כנטולי הכשרה ללמד מרחוק מקוון. בזכות מספר מרכיבים ותהליכים ובמיוחד קורס ייעודי במכללה אחת להכשרת מורים, שינו הסטודנטים-להוראה את תפיסת זהותם המקצועית והביעו רצון ללמד בדפוס הוראה זה בעתיד בבית הספר העל יסודי. במחקר נאספו ונותחו 564 פוסטים ומסמכים של חומרי למידה שכתבו 75 סטודנטים-להוראה, כחלק ממטלות קורס "מורה מקוון", במשך שנתיים 2019-2021.

המחקר נערך במתודולוגיה איכותנית וניתוח הנתונים האיכותני נערך בצורה אינדוקטיבית. ממצאי המחקר מצביעים על שבעה שלבים בתהליך המעבר והשינוי שחוו הסטודנטים להוראה. הפיגומים שהאיצו את המעבר לזהות המקצועית החדשה הכילו מגוון גורמים. תהליך ההתנסות בבית-הספר, בקורסים ובקורס ייעודי הוריד את חומות ההתנגדות ותרם לאימוץ זהות מקצועית חדשה. בעתות חירום, בעת התמודדות עם משבר עולמי, דמות הבוגר של הכשרת-המורים קבלה זהות מקצועית חדשה שלא תוכננה מראש ולא היוותה מטרה או יעד מרכזי קודם לכן. תקופת חירום יכולה לשמש תמיכה וזרז משמעותי לשינוי בתהליך הכשרת-המורים

השפעתו של העולם הווירטואלי על כשירות תרבותית: ניתוח פעילויות של סטודנטים ערבים ויהודים במסגרת קורס מקוון בינמכללתי

אוניברסיטת רייכמן


סמינר הקיבוצים ומכון מופ"ת (TEC)

כיתה 8

הרצאה זו עוסקת בהשפעת הפלטפורמות המקוונות על הכשירות התרבותית של יחידים שמגיעים מרקעים תרבותיים מגוונים. שבעה-עשר משתתפי הקורס, שכלל יהודים דתיים, יהודים חילוניים וערבים מוסלמים, רואיינו במטרה לקבל תובנות באשר לגישות שלהם לסימולציות השונות בקורס שהוצגו באמצעות זום או באמצעות אוואטרים בפלטפורמות של עולמות וירטואליים. נמצא כי הפלטפורמה של העולמות הווירטואליים מקדמת הבנה בין-תרבותית ומשפרת את הכשירות התרבותית כלפי אנשים המגיעים מרקעים תרבותיים שונים. אולם חלק מן המשתתפים דיווחו על אתגרים כגון בעיות טכניות,

ניווט האוואטרים ורוחב פס של האינטרנט, שהפחיתו את המוטיבציה שלהם להשתמש בסימולציות. בניגוד לכך, פלטפורמת הזום נתפסה כפלטפורמה שקל להשתמש בה, אולם חסרה לה האפיפות של העולם הווירטואלי. בסך הכול, לשתי הפלטפורמות יש פוטנציאל לשיפור הכשירות התרבותית בקרב אנשים המגיעים מרקעים תרבותיים שונים, כאשר הפלטפורמה של העולם הווירטואלי מספקת חוויה יותר אפיפה. ממצאים אלה יכולים להועיל לתכנון קורסים ותוכניות עתידיים שמטרתם שיפור הכשירות התרבותית בקרב אנשים שהגיעו מרקע תרבותי שונה.

The Use and Impact of Virtual Labs in Higher Education

Technion

כיתה גדולה

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
Lecture-based courses and provide a flexible, cost-effective, and safe alternative to traditional labs. VLs offer a practical alternative to traditional labs, enabling students to conduct experiments digitally. Here we explore the different types of VLs, assessment methods, cost-effectiveness, ethical considerations, ways of incorporation, and their impact on student learning. Moreover, we discuss the implementation of VLs, purchased from Sunspire, at the Technion as part of the transformation process of two courses in the faculty of Materials Science and Engineering.

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
Physical laboratory courses in STEM are considered crucial for students' learning processes in STEM fields. However, they present logistic and pedagogical challenges for institutions, instructors, and students. The challenges include restricted lab space, high maintenance costs, and assessment methods, among others. As a solution to these challenges, virtual labs (VLs) have become increasingly popular in STEM education as they can be implemented in both lab and

דפוסי ביטוי רגשי בקרב לומדים בקהילה ברשת חברתית

אוניברסיטת תל אביב

כיתה 8

בשנים האחרונות, גובר השימוש בקהילות למידה ברשתות חברתיות כחלק מתהליך למידה א-פורמלי ופורמלי בארגונים שונים. המחקר המתואר במאמר זה בוצע במטרה להבין אילו מאפייני שיח דיגיטלי ניתן לזהות בהודעות המועלות במסגרת קבוצת לומדים ברשת חברתית פייסבוק, בקהילת למידה 'עושים חי"ל' (חדשנות, יזמות ולמידה); מה הם מאפייני שיח הדיגיטלי המעודדים ביטויי רגשי בקרב חברי הקהילה; ומה מייצר הגברת שיח חיובי. כמו כן, נחקר הקשר בין מאפייני האישיות של הלומדים לבין דרכי הביטוי הרגשי שלהם.

המחקר בוצע לטובת מנהלי קהילות בין אם ברשת חברתית ובין אם בפלטפורמה דיגיטלית אחרת להעלאת מעורבות בקרב חברי הקהילה. המתודולוגיה במחקר בוצעה בשני שלבים: איכותנית וכמותית. ההיבט האיכותני, התייחס לקיטלוג 1177 מסרים ב-3 חודשי פעילות המייצגים ביטוי רגשי. והיבט הכמותי, התייחס לקשר שבין מאפייני אישיות לבין מאפייני ביטוי רגשי. ממצאי המחקר עלה כי בכדי לייצר מעורבות בקהילה יש להשתמש במסרים הכוללים תמונה או וידיאו וטקסט ולא רק טקסט בלבד כמו שנמצא במרבית מהמסרים בקהילה.

Students' Willingness to Adopt Personalized Learning Environment (PLE) in Higher Education and The Connection to Openness Personality Trait

HIT – Holon Institute of Technology

אולם מליאה

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
In this research, 200 students from a variety of fields of study answered an online questionnaire. The research findings showed that most students see the importance of the use of LMS system and its contribution to their academic success. Students studying in exact sciences/engineering faculties rated the basic PLE features higher than students studying in social sciences and humanities, and females rated advanced PLE features higher than males. A correlation had been found between the openness to experience trait and the willingness to adopt PLE.

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
Learning and Development professionals are trying to develop a learning management system (LMS) that will be suited to the learners, which is known as a personalized learning environment (PLE). PLE enables “learners to organize their learning, provides the freedom to choose content, and allows communication and collaboration with others easily” (Nuraini, Mohd & Shahbodin, 2015). This research assesses how students perceive PLE.

Study-Walk - מסע קולי בתנועה כדרך ללמידה אחרת

סמינר הקיבוצים

רב תכליתי

Study-Walk היא חווית למידה קולית, במסגרתה הלומדים עוברים מסע בתנועה תוך אינטראקציה פרשנית עם סביבתם. החוויה פותחה עבור סטודנטים ומרצים במכללת סמינר הקיבוצים והיא מציעה מודל פדגוגי חדשני המשלב למידה מעוגנת גוף, למידה מבוססת מקום וסטוריטלינג. סטודנטים שהשתתפו ב-Study-Walk ייעודי בנושא לאה גולדברג מעידים על מעורבות לומדים גבוהה, חיבור רגשי עמוק וחוויית למידה אימרסיבית, אותה יאמצו בעבודתם כמורים בהווה או בעתיד

שימוש בטכנולוגיות חינוכיות לקידום ועידוד למידה פעילה ורציפה בקורסי מתמטיקה רבי משתתפים

טכניון

כיתה גדולה

למידה פעילה משפרת את ביצועיהם של סטודנטים/ות בתחומי המדעים, ההנדסה והמתמטיקה, עם זאת ישנם אתגרים בהטמעתה בקורסים בקנה מידה גדול. אתגרים אלו כוללים מתן משוב לסטודנטים/ות וניהול של פעילויות למידה סינכרוניות בכיתות גדולות. על מנת לתת מענה לאתגרים אלו, נעשה שימוש בהערכות למידה דיגיטליות מעצבות בקורס מתמטיקה רב משתתפים בטכניון. מחקר זה בוחן את ההשפעה של שילוב הערכות למידה דיגיטליות מעצבות על למידת סטודנטים/ות בקורס זה. בנוסף, אנו בוחנים את ההשפעה של מינון ההערכות על ציוני סטודנטים/ות, והן על הסבירות שיגשו למבחן בסוף הסמסטר. לשם כך, סקרנו את ציון המגן של הסטודנטים/ות, שמסתמך על הערכות למידה דיגיטליות אלו, ואת ביצועיהם בבחינה הסופית. מצאנו כי בסמסטרים בהם נעשה שימוש בהערכות למידה דיגיטליות מעצבות, עבור סטודנטים/ות שהקפידו לעבוד במהלך הסמסטר היתה קורלציה בינונית מובהקת עם ציון הבחינה הסופית,

כך שציון מגן גבוה יותר היה מקושר להצלחה גדולה יותר בסוף הסמסטר. לעומת זאת, בסמסטר בו לא היו כלל הערכות למידה דיגיטליות מעצבות, הקורלציה בין עבודה במהלך הסמסטר (ציון שיעורי בית רגילים) לבין ציון הבחינה בסוף היתה נמוכה יותר. בנוסף, נראה כי ביצועיהם של הסטודנטים היו הטובים ביותר כשהקורס הכיל 2 הערכות מעצבות דיגיטליות ולא יותר מכך. שימוש בהערכות למידה מסורתיות (כמו למשל קורס א 2018-19) אינו מספיק רגיש כדי להבחין בין סטודנטים ברמות ידע שונות וככול שמוסיפים עוד פעילויות הערכה לאורך הסמסטר, מתגלה השונות שביניהם. מחקר נוסף נחוץ כדי לבחון האם טרנדים אלו נמצאים גם בקורסים אחרים מתמטיקה כמו גם בתחומי דעת אחרים.

מודל מעצבי הלמידה הפקולטיים לקידום מצוינות וחדשנות בהוראה: תוצרי ומסקנות ביניים

אסנת ברגר ושות'

טכניון

כיתה גדולה

המרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון מטמיע ומעריך מודל חדשני לתמיכה בלמידה והוראה באקדמיה – מודל מעצבי הלמידה הדיסציפלינריים. עם כניסת המודל לשנתו השנייה, אנו מציגים את תוצרי המודל ומסקנות הביניים. מודל זה מבוסס על יוזמת Science Education Initiative (SEI) ומאומץ לראשונה בישראל על ידי הטכניון. ייחודיות התוכנית הינה בהעסקת מומחים דיסציפלינריים בעלי ניסיון בהוראת תחום הדעת, כמעצבי למידה בפקולטות השונות.

תפקידם להוביל תהליכי טרנספורמציה בשיטות הלמידה וההוראה בפקולטות, לתמוך בשילוב פדגוגיות evidence-based בקורסים השונים לעודד שיח ולתמוך בהטמעת שינויים פדגוגיים שמטרתם קידום למידה משמעותית ופעילה. יישום המודל מלווה במדידה, הערכה ומחקר. עד כה, מצאנו כי יש ביקוש רב למודל תמיכה מבוזר זה, וכי מעגלי ההשפעה של השינויים כוללים צוותי הוראה וגם את הסטודנטים עצמם. אנו דנים בממצאי הביניים ומציגים מסקנות ברמת הסטודנטים, צוותי ההוראה, וברמת המוסד.

הטמעה רחבת היקף של דרכי הוראה חדשניות באוניברסיטת תל אביב: תכנית TAU BLEND

פרופ ליאת קישון-רבין

אוניברסיטת תל אביב

כיתה גדולה

אתגר משמעותי בהטמעת חדשנות בהוראה באקדמיה הוא יצירת מודל רחב היקף, אך במשאבים מוגבלים. תכנית TAU Blend שפותחה על ידי צוות הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה באוניברסיטת תל אביב, מציגה מודל ייחודי שתוכנן ללוות עשרות מרצים מדי שנה, בעריכת שינויים מקיפים במתכונת הוראתם. התכנית מבוססת על פיתוח עצמי של חומרי לימוד, לצד קבלת מעטפת תמיכה, מסגרת, כלים, ייעוץ וליווי מטעם צוות מקצועי בתחומי הפדגוגיה

והטכנו-פדגוגיה. כ-200 מרצות ומרצים השתתפו ב-6 מחזורים של התכנית שנפרסו על פני שנתיים, ורעננו את אופן ההוראה בלמעלה מ-200 קורסים. 34% מהמשתתפים סיימו את התכנית בהצלחה, 63% נמצאים במהלך תהליך פיתוח והעברת הקורסים, ו-4% פרשו מהתכנית. מובאים ממצאים ראשוניים משאלונים שהועברו ל-30 מרצים שהשתתפו בתכנית, וכן משאלונים שהועברו ל-635 סטודנטים שלקחו חלק בקורסים שעודכנו.

משוב מעצב (formative feedback) ואוטומטי לתשובות לשאלות פתוחות בביולוגיה- מהמחקר לפרקטיקה

מכון ויצמן למדע

יקבע בקרוב

משוב מעצב (formative feedback) ואוטומטי לתשובות לשאלות פתוחות בביולוגיה- מהמחקר לפרקטיקה. יצירת הסברים היא פרקטיקה מרכזית במדע. הרוב המוחלט של הסברים שתלמידים נדרשים להסביר בכיתת המדעים הם הסברים סיבתיים-מנגנוניים הדורשים מהתלמידים לזהות מידע רלוונטי, להתייחס לעולם הבלתי נראה, לזהות את האירועים בשרשרת הסיבתית ולבסס קשר הגיוני בין כל המרכיבים הנ"ל. אולם, ישנם קשיים רבים בקידום היכולת של תלמידים לענות על שאלות פתוחות. ראשית, מחקרים רבים הראו שלתלמידים יש קשיים רבים בהסבר של תופעות מדעיות, הבדיקה של שאלות פתוחות ומתן פידבק לכל תלמיד ותלמיד היא משימה מורכבת הדורשת זמן רב מהמורים. כתוצאה מכך מרבית התלמידים אינם מקבלים כלל פידבק על התשובות שלהם לשאלות פתוחות או שהם מקבלים אותו באיחור רב. לטכנולוגיה יש פוטנציאל גדול בתרומה להוראה באמצעות הערכה מעצבת. ישנן עדויות רבות מאוד המצביעות על כך שהערכה מעצבת המבוססת על כלים ממוחשבים (formative computer-based assessment) יכולה להוביל לשיפור בלמידה.

מעבר לכך, למשוב המתקבל על ידי כלים ממוחשבים יש יתרונות פדגוגיים הכוללים בין היתר משוב מיידי לתלמידים, הופעה מיידית של הערות למורה, מהימנות ושוויון בבדיקה, גיוון בהערכה, עניין של התלמידים בכלים כאלה והעלאת מוטיבציה, והאפשרות להוראה הממוקדת תלמיד. במחקר זה אנו מדגימים בפעם הראשונה כיצד מערכת המבוססת בינה מלאכותית (AI) ועל ניתוח שפה טבעית (Natural Language Processing, NLP) יכולה לסייע בהערכת הסברים מדעיים בביולוגיה בשפה העברית. גישה זו מאפשרת להעריך מרכיבים ספציפיים בהסברי התלמידים באופן אוטומטי, לפי מחוון שפותח ע"י מומחים, וגם לזהות פערים וקשיים שונים בהסבריהם. בהתאם, המערכת יכולה גם לספק משוב המבוסס על תשובת התלמיד, שבאמצעותו התלמיד יכול ללמוד ולשפר את תשובתו בהמשך. הטמעה של מערכת כזאת בשטח מחייבת אמון של המורים במערכת וכן הכשרה מקצועית מתאימה. בהרצאה זו נציג את המחקר שהוביל לפיתוח המערכת הנ"ל, את תוצאות ההטמעה של המערכת בשטח, ונדון באתגרים ובאפשרויות החדשות העולים מהמחקר.

Integrating Virtual Programming Labs in Higher Education: Benefits, Challenges, and Best Practices

Jerusalem College of Technology

כיתה גדולה

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
We have implemented the use of VPL over the last 8 years in various courses, such as CS1, Data Bases, Functional and Logical Programming. The author presents data collected from CS1, with over 500 students per cohort, and highlights best practices for designing VPL activities that align with specific learning objectives. The paper concludes that VPL is a promising tool for improving programming instruction in both traditional and online course environments.

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
Virtual Programming Labs (VPL) is a technology that enables students to write and test code in a virtual environment. It can be integrated into online learning environments, such as Moodle, to enhance programming instruction. The paper explores the benefits of using VPL in online learning environments, including improved student engagement, increased learning outcomes, and enhanced feedback for instructors. The challenges instructors may face in implementing VPL are also discussed, as well as future research directions in this area.

אף פעם לא מוקדם מדי: קורס "מבוא להוראה אקדמית" עבור סטודנטים וסטודנטיות בפקולטה להנדסה

אוניברסיטת בן גוריון

רב תכליתי

אף שההוראה היא אחת המשימות המורכבות והחשובות של חברי הסגל בהשכלה הגבוהה, ההכשרה הניתנת להם היא מצומצמת בהיקפה ולא שיטתית. מרבית ההכשרה מתקיימת בסדנאות ייעודיות סביב תחילת המינוי. סדנאות אלו מוגבלות מבחינת היקף הידע שניתן לפתח בהן, ולא פעם המשתתפים בהן מגיעים כדי למלא את החובה בלבד. כדי להתמודד עם מגבלת תהליכי ההכשרה הקיימים פיתחנו קורס ייעודי לקהל של סטודנטים וסטודנטיות מצטיינים במדעי ההנדסה שיכין אותם למשימות ההוראה באמצעות פיתוח של ידע תיאורטי ומעשי על הוראה ותהליכי לימוד.

הקורס כולל שלושה אשכולות למידה: אשכול תיאורטי הכולל תיאוריות הוראה ולמידה, אשכול מעשי הכולל התייחסות לפרקטיקות בבנייה וניהול של שיעורים ותרגולים, ואשכול טכנו-פדגוגי המתייחס לשימוש בטכנולוגיות לקידום הוראה. היתרון המשמעותי של קורס זה הוא במתן קרדיט אקדמי על למידה מעמיקה של עקרונות פדגוגיים, אשר תרם הן לפינוי הזמן הנדרש למטרת הלמידה והן להעלאת המוטיבציה בקרב הסטודנטים והסטודנטיות בקורס.

Technology-based teaching, Fashion Design, Sustainability, and Internationalism

מכללת שנקר לעיצוב והנדסה

כיתה 1

The integration of technology takes an integral part in the course, both due to the nature of the lessons- online zoom sessions, and the design-practice itself which is conducted via the CLO 3D software and a Miro board. The course is offered to ESITH Morocco, FAD Dubai and Shenkar, Israel in the aim of increasing the awareness of sustainable global fashion inter-culturally and internationally. This will allow to create a balance between the industry, the environment, and different communities and encourage change in the fashion industry, with innovative, technology-based art and design.   

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }

In recent years, there has been a greater need for the integration of technology in higher education. The Covid-19 pandemic lockdowns, along with sustainability factors and advancement in the technological arena have created an inevitable change in the higher education arena. Sustainability wise, as the fashion industry is the second largest source (2nd to the oil industry) of environmental pollution, Shenkar College has launched a digital fashion-design course called ZERO WASTE, an EMI (English as a Medium of Instruction) course which is supported by the US embassy Jerusalem and is conducted in the spirit of the Abraham Accords.

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }

פייסבוק כמערכת ניהול למידה: סקירת היקף

המכללה האקדמית רמת גן

רב תכליתי

הרשת החברתית פייסבוק הינה הרשת הוותיקה ביותר, ומשמשת ככלי תומך למידה למעלה מעשור. מטרת מחקר זה הינה לבחון באיזו מידה קבוצות למידה בפייסבוק יכולות לשמש כמערכת מחליפה או תומכת למערכות ניהול הלמידה הפורמליות בקורסים אקדמיים, בארבעה תחומים עיקריים: תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית, ניהול והעלאת תוכן, הערכה מעצבת ומסכמת וניהול כיתה ומשתמשים.

סקירת ההיקף מיפתה 23 מאמרים בשפה האנגלית, העוסקים בלמידה בשילוב קבוצות פייסבוק במוסדות אקדמיים ב-13 ארצות שונות, במוסדות אקדמיים, אשר פורסמו בין השנים 2012 עד 2022 התפלגות שנות פרסום המאמרים בין השנים, משקפת אינטנסיביות של פרסומים בתחום בשנים הראשונות, וככל שעובר הזמן ירידה בהיקף הפרסומים. קבוצת פייסבוק מדגימה יכולות גבוהות שבכל מה שקשור לפיצ'רים הנוגעים לתקשורת א-סינכרונית וסינכרונית, גם בפני עצמה וגם בהשוואה למערכות ניהול למידה אחרות דוגמת Moodle.

אולם, בכל מה שקשור לפיצ'רים הנוגעים לניהול והעלאת תוכן, כמו גם ההתייחסות לתחום ההערכה המעצבת והמסכמת, וניהול משתמשים, המענה בקבוצת פייסבוק איננו מספק. יחד עם זאת, בכל מה שקשור לניהול הכיתה, קבוצת פייסבוק מדגימה יתרונות רבים יחסית למערכות ניהול למידה העקרונות הנסקרים במחקר זה, יכולים לסייע בקבלת החלטה על שילוב רשת חברתית בתהליכי הוראה ולמידה במסגרת קורסים אקדמיים.

הידאטה? – מה אפשר ללמוד מנתוני הדאטה של קמפוס IL?
הידאטה? - מה אפשר ללמוד מנתוני הדאטה של קמפוס IL?

קמפוסIL

כיתה גדולה

בתקופת הקורונה קיבלה הלמידה הדיגיטלית בעולם כולו תנופה משמעותית שבאה לידי ביטוי גם בישראל. כמיזם הלמידה הלאומי של ישראל, הוביל קמפוסIL פיתוח של קורסים רבים שנתנו מענה להוראה וללמידה מרחוק, הן כצורך השעה, והן מתוך הבנה שעולם הלמידה משתנה לנגד עינינו. הגדילה המשמעותית בתעבורת הלומדים בקמפוסIL ובייחוד בקורסים של המוסדות להשכלה גבוהה, בתקופת הקורונה ולאחריה, מהווה הזדמנות להתבוננות על התנהגות הלומדים באמצעות בחינה של הדאטה, ושאילת שאלות:
  • מהם הרגלי הלמידה של לומדים בקורסים דיגיטליים?
  • האם יש הבדל בין הלמידה בתקופת הקורונה, לבין הלמידה אחריה?
  • האם ישנם הבדלים בין לומדים עצמאיים לבין לומדים במסגרת?
מה ניתן ללמוד מן הנתונים על עיצוב למידה דיגיטלית ב MOOC? השאיפה שלנו היא להתבונן בנתונים ולהפיק תובנות באמצעותן נוכל לקדם למידה עצמאית, לשכלל את הידע בתחום עיצוב הלמידה הדיגיטלית, ולפתח ולנהל קורסים באמצעות קבלת החלטות מבוססת נתונים. במפגש נציג ניתוח נתונים של כ- 1.5 מיליון רשומות של לומדים אשר היו פעילים בין השנים 2020-2022, ונשאל מה עוד אפשר לשאול ולחקור באמצעות הדאטה.

מדד איכות לקורסי MOOC

כיתה גדולה

קמפוסIL היא פלטפורמת הלמידה הציבורית של קורסים להשכלה גבוהה, הכשרה מקצועית והשכלה כללית בישראל, המחויבת להנגיש השכלה איכותית לכולם, בחינם. השאיפה לשמור ולשפר את איכות הקורסים, יחד עם העלות הגבוהה, המשאבים והזמן המושקעים בפיתוח קורס דיגיטלי, מחייבים מדידה של איכות הקורסים. השאלות ששאלנו היו בין היתר: איך יודעים ש MOOC הוא איכותי? אילו פרמטרים נלקחים בחשבון כשבאים לבחון איכות של קורס? האם צריך למדוד את ה"ביצועים" של הקורס או את ה"מפרט" שלו?

הבסיס לדיון בנושא הוא ההבנה שקורס איכותי הוא קורס שעושה את מה שהוא אמור לעשות - משיג את המטרות שלו. אך איכות היא סובייקטיבית, כשפעם אחת היא מוגדרת על ידי ה"לקוחות" – הלומדים, ופעם שניה על ידי ה"יצרן". בפער המובנה בין חווית הלומדים לבין מטרות בעלי הקורס, קמפוסIL מנסה לחקור ולחבר מדדי איכות אובייקטיבים. במפגש נשתף בתהליך בניית מדדי איכות, נציג את ממצאי מחקרים מהעולם בנושא, ונגלה מה יש ל- ChatGPT להגיד על כך.

שינוי פדגוגי בקורס מבוא לפיזיקה קוונטית / 3ח' בטכניון: תוצרי ומסקנות ביניים

טכניון

רב תכליתי

הפקולטה לפיזיקה בטכניון, בעזרת המרכז לקידום הלמידה וההוראה, מטמיעה שינוי פדגוגי במספר קורסי יסוד. אנו מציגים את תוצרי השינוי בקורס מבוא לפיסיקה קוונטית 3ח', קורס מבוא הנדרש כדרישת קדם עבור קורסים מתקדמים רבים בתחום הקוונטים. בשנתיים האחרונות נעשו בקורס זה שינויים פדגוגים משמעותיים הכוללים למידה מקוונת המשלבת מיומנויות תכנות ולמידה עצמית בעזרת כלים טכנולוגיים, בניית הבנה פיזיקלית ושימוש בפורמליזם מתקדם,

מטלות "רטובות" המכוונות להבנה ויזואלית של החומר בצורה מופשטת ומשוב שוטף מכלל הסטודנטים. יישום השינויים מלווה במדידה, הערכה ומחקר. עד כה, מצאנו כי השינויים הובילו לעלייה משמעותית בציוני הקורס, אפשרו הכנסת שאלות הבנה ברמה גבוהה מבעבר ושיפרו את חוויית הלמידה הסובייקטיבית של הסטודנטים.

ארגז כלי AI להוראת STEM

מכון ויצמן למדע ומיט"ל

אולם מליאה

מצגת זו תבחן את היישומים החדשניים של בינה מלאכותית (AI) שמשנים את תחום ההוראה של מורים למדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM). נדון כיצד כלי בינה מלאכותית יכולים לסייע למורים ומרצים בהגברת היכולת לייצר תכנים להוראת המדעים, בהתאמה אישית של חוויות למידה ובפיתוח של מנגנונים להמחשה של מושגים מדעיים מורכבים עבור תלמידיהם.

מצגת זו מכוונת למורי מדעים בבתי הספר ומרצים באקדמיה, ותציע סקירה ממוקדת של כלי הבינה המלאכותית העדכניים ביותר הזמינים למורים בתחומי STEM. על ידי בחינת האופן שבו בינה מלאכותית יכולה להגביר את אסטרטגיות ההוראה ולשפר את הבנת התלמידים אודות תהליכים ומושגים בתחום המדעים, בשאיפה להמחיש את עתיד ההוראה בסביבה חינוכית שהולכת ונעשית דיגיטאלית ומקוונות. הצטרפו אלינו כשאנו מנווטים את הפוטנציאל המדהים של AI במהפכה במתודולוגיות ההוראה בחינוך STEM.

מה לאקדמיה ולמידע חופשי ופתוח? .text { font-size: 15px; }

עשור להטמעת ויקיפדיה וויקידאטה באוני' ת"א כפלטפורמות לשיפור מיומנויות ואימפקט חברתי   

אוניברסיטת תל אביב

כיתה גדולה

עם התפתחות האינטרנט, נגישות המחשבים בעולם המערבי וצמיחת תנועת התוכן החופשי בעשורים האחרונים, הלכו והתרחבו בעולם המאמצים בתחום החינוך הפתוח (Open Education). גופים בינלאומיים כמו אונסק"ו, גופים מקומיים כמו גופי ממשל, חינוך ואקדמיה, אקדמאים ואנשי חינוך והוראה וכן אנשי תוכן חופשי - כולם משקיעים מאמצים ביצירת משאבי למידה פתוחים לצורכי לימוד (OERs - Open Educational Resources). המושג הוגדר על ידי אונסק"ו ב-2002 כ”חומרי הוראה, למידה או מחקר שהם נחלת הכלל או ששוחררו על פי רישיון זכויות יוצרים המאפשר שימוש, אימוץ והפצה חופשיים של החומר" (UNESCO, 2002), ונראה שמעורבותם של קובעי מדיניות, השקעתם בפיתוח מל"פ והפצתם נותנת את אותותיה בעולם החינוך.

חלק מאימוץ אסטרטגיות החינוך הפתוח וממאמצי יצירת מל"פ בא לידי ביטוי בעשור האחרון במספר הולך וגדל של אנשי אקדמיה, חינוך ומחקר, אשר משלבים את ויקיפדיה ומיזמי האחות שלה בקוריקולום האקדמי והחינוכי ככלי לשיפור אוריינויות (אקדמית, דיגיטלית, ובשנים האחרנות גם אוריינות נתונים -Data Literacy), לשיפור מיומנויות (כגון עבודה שיתופית, חשיבה ביקורתית והתעלמות ביקורתית – Critical Ignoring), וכן כפלטפורמה ליצירת אימפקט חברתי חיובי.

למרות המספרים המעודדים, מחקרים בנושא מציינים שהמודעות לחינוך פתוח ומל"פ עדיין נמוכה יחסית, ושאנשי חינוך מדווחים גם על אתגרים באימוץ נרחב יותר של מל"פ, בייחוד במציאת מל"פ רלוונטיים והערכת איכותם. לא זאת ועוד, התפרצות הקורונה שינתה רבות את הרגלי הלימוד וצריכת התוכן הן של אנשי חינוך והוראה, והן של הלומדים, אשר מצאו את עצמם נסמכים בעיקר על פלטפורמות מקוונות ועל משאבי לימוד מקוונים. לכן, בזירת המחקר האקדמי ישנו רצון לבחון את היעילות הפדגוגית של השימוש באסטרטגיות חינוך פתוח ומל"פ לעומת ספרי לימוד ומשאבי לימוד מסורתיים, וכן לבחון אסטרטגיות מעשיות לשילוב מיזמי ויקימדיה בקוריקולום האקדמי באופן שהולם את מטרות הלמידה השונות וכן מייצר חווית למידה חיובית אצל הלומדים.

בהרצאה נסכם עשור של פעילות אקדמית שהתמקדה בשילוב ויקיפדיה וויקידאטה בקורסים אקדמיים באוניברסיטת תל אביב, בשינוי בתפיסה המערכתית שנדרש לצורך כך, וכן נדון בהזדמנויות והאתגרים שהפלטפורמות הפתוחות הללו מזמנות לסגל ההוראה וללומדים.

פרקטיקות להוראה אקדמית משמעותית בשילוב בינה מלאכותית

האקדמית רמת גן ,משרד החינוך

רב תכליתי

'המרצה, האם ניתן להשתמש בבינה המלאכותית להכנת העבודה?' השאלה הזו משבשת ומאתגרת את עולם ההשכלה הגבוהה. חלק מחברי הסגל סבורים כי השימוש בבינה כמוה כהעתקה ואין לאפשר זאת. אחרים סבורים כי לא ניתן לעצור את הקדמה ואחד מתפקידנו הוא להכין את הסטודנטים לעולם העבודה שבו מצופה מהם שליטה בכלי הבינה. כיצד ניתן לוודא למידה משמעותית בעידן הבינה המלאכותית? ההרצאה תציג את הסוגיות, העמדות השונות ותציע המלצות יישומיות למענה.

מודל היברידי להוראת הפרמקולוגיה בכיתה גדולה

ביה"ס לרוקחות, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים

רב תכליתי

פרמקולוגיה הוא תחום העוסק במנגנוני פעולה של תרופות ואופן השימוש בהן, והכשרה נאותה בו היא הכרחית לעוסקים במקצועות הקליניים. למרות המורכבות הגדולה של המקצוע, קורס פרמקולוגיה לתלמידי סיעוד ניתן בשלב מוקדם יחסית בלימודים עקב מבנה ההכשרה וכולל מספר גדול של סטודנטים (למעלה מ-200). על מנת להתגבר על פער זה ולשפר את תפוקות הלמידה, פיתחנו קורס היברידי חדשני. קורס זה משלב מתודולוגיות הוראה מקוונת ביחד עם מפגשים פרונטליים, ונותן דגש לדיון באמצעות שאלות. נושאי הקורס מחולקים ליחידות הוראה, כאשר כל יחידה מכילה הרצאות מקוונות קצרות ולאחריהן דיון פרונטלי בצורה של PBL (Problem-based learning). לאחר כל סרטון של הרצאה קצרה סטודנטים התבקשו לענות באופן מקוון על שאלות וקיבלו משוב אוטומטי. בנוסף, הקורס כולל מפגשים בקבוצות קטנות ודיון בחומר הנלמד דרך ניתוח שאלות בעלות אופי קליני.

תפוקות הלמידה נמדדו באמצעות הערכת שביעות רצון הסטודנטים, ניתוח מידת מעורבות הסטודנטים בקורס במהלך הסמסטר, והערכה סטטיסטית של מידת ההצלחה בבחנים ובבחינה הסופית בקורס אל מול נתונים בשנים קודמות בהן הקורס ניתן פרונטלית בלבד. הערכות אלה מצביעות על מגמת שיפור משמעותית בהישגי הסטודנטים, לצד שמירה על רמה דומה של שביעות רצון. הגישה הפדגוגית המוצגת כאן מאפשרת הטמעה של מודל הכיתה ההפוכה בקבוצה גדולה, ומעודדת פיתוח מיומנויות לפתרון בעיות הקשורות לשימוש בתרופות, כבר בשלבים מוקדמים של לימודים פרה-קליניים. מודל זה צפוי לשפר משמעותית את יעילות ההכשרה בתחום הפרמקולוגיה.

Teams for Education – כלי מקיף ויעיל ללמידה , כולל אינטגרציה של Office365 עם Moodle

כיתה 8

בהרצאה הזו נראה יכולות חדשות ב Teams for Education, יכולות תמלול ותרגום בהרצאה כולל חיפוש בתוכן התמלול, יכולות של SEL באמצעות Reflect, יכולות של מאמן הקריאה ועוד...

טכנולוגיות למידה - נקודת המבט של הסטודנטים

התאחדות הסטודנטים הארצית

אולם מליאה


Developing Entrepreneurship in an International and Interdisciplinary Learning Environment amidst Covid19

כיתה 1

The project design included two tasks allowing each student to express their feelings and thoughts in diverse creative ways, in multicultural groups and to develop an educational entrepreneurial initiative. Research goals aimed at identifying students' perceptions of entrepreneurial thinking and characterizing the learning environment that supports this. The results strengthen the contribution of the project to developing the participants' early entrepreneurial thinking and attest to the role that the learning environment played in it.
The Covid19-pandemic presented challenges and opportunities for students' learning worldwide and changed the way students study. Transition into online learning was challenging for students across different countries. An international interdisciplinary learning environment was designed to bridge the distance, address students' socio-emotional needs and develop entrepreneurial thinking, a skill needed in times of uncertainty. Twenty-four education students from two countries took part in six online sessions.

Teachers meet Architects: Designing learning environments and spaces in an interdisciplinary and international collaboration

Kibbutzim College of Education, Technology and Arts

Gdańsk University of Technology

כיתה 1

Currently, teachers' involvement in space design is limited, and there is a lack of theoretical and pedagogical knowledge concerning suitable activities for these spaces. Furthermore, architects and architecture students possess limited pedagogical understanding of educational contexts. These gaps in knowledge make fruitful dialogue and outcomes challenging when planning learning spaces. In a master's degree academic course, we initiated a unique collaboration between Israeli and Polish students, focusing on the design of learning environments that meet educational needs. The course employed project-based learning (PBL) to foster prolonged active and inquisitive learning. The Miro platform and hybrid learning approaches were utilized as part of the learning design. In this presentation, we share insights from two perspectives, namely, the architectural and educational, regarding the considerations involved in developing this distinctive course. We also provide an overview of the students' outcomes. Additionally, we present preliminary research findings on how participation in an international and interdisciplinary multi-modal hybrid course has contributed to the students and explore the characteristics of the learning design that supported it.

Designing learning environments and spaces that foster active learning is a prominent topic in both higher education and schools. This shift signifies a move away from content-centered classrooms and frontal teaching towards student-centered learning processes characterized by dynamism (Hod, 2017). Apart from pedagogical-technological and content knowledge, considerations related to space are crucial in learning design (TpeCS; Kali et al., 2019). A well-designed learning environment plays a vital role in facilitating effective learning processes (Salomon, 2000). This encompasses the planning of activities, relating to the physical space design, and the elements that support learning within a specific context. Teacher education regarding active and future learning spaces, as well as learning environment design, is still in its early stages due to the recent establishment of such spaces in schools. Consequently, there is an increasing emphasis on familiarizing teachers with learning spaces through professional development programs (Gil, forthcoming).

A Hybrid Training for integrating Social-Emotional Skill-development into Higher Education Curricula

Kinneret College on the Sea of Galilee

Anabel Lifshiz

Hanna Shahar Kineret

Gordon

כיתה 8

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
Pre-post SSREI assessments, post-training evaluations of the program, and students’ accounts of their reflections on the process they had undergone. Results indicate significant pre-post changes in general EI and in all four SSREI sub-factors, with largest gains noted in emotional self-awareness and emotional self-regulation. Furthermore, participants viewed the training as important, and described impacts on their knowledge, self-awareness and related emotional-social behaviors.

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
In a constantly changing and increasingly challenging world, the development of emotional and social skills is necessary for success in higher education studies and in future careers. The current paper describes the design, implementation and investigation of a novel, hybrid training program, intended to cultivate emotional self-awareness and emotional self-regulation–among students of higher education. The program was integrated into an existing curriculum in one college in Northern Israel. Using a mixed method approach, the study incorporated three tools in order to evaluate the impacts of the program:

האצת חווית פיתוח לכל סטודנט בעולם של פיתוח אפליקציות מודרניות

Sales Director, Tanzu, VMware

אולם מליאה

How AI is reshaping Industry and Academia

Director Developer Relations

אולם מליאה

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }

This will speak about how AI is reshaping every verticals – healthcare, sciences, physics, chemistry, and of course Computer Science and how we are working with both the industry and academia on how to help with assets, and best practices, and software for researchers and developers. This will speak about how AI is reshaping every verticals – healthcare, sciences, physics, chemistry, and of course Computer Science and how we are working with both the industry and academia on how to help with assets, and best practices, and software for researchers and developers.

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }

The Future of Digital Learning: Practices and Metrics to Drive Success with Online and Hybrid learning

כיתה גדולה

.text { direction:ltr; /* Set the direction to right-to-left */ }
The focus on online learning over the past two years sparked innovation and creativity for instructors, staff, and administrations. Instead of looking back, it is now time to define the future of online learning in terms of implementation, practices, and outcomes. Through understanding the metrics and best practices driving student success, we can begin to develop a new future of digital learning. Join a presentation of Class Technologies on what the future of online learning will look like, as we take the lessons we've learned and transform them into the classrooms of tomorrow to support online and hybrid teaching and learning models.